הכל לטובה?!

טליה, שלום!
את השאלה שלך גם אני שואל את עצמי מידי פעם (לפעמים מידי יום). חשבתי שאני היחיד…
שאלת איך אנחנו אומרים שהכל לטובה, הרי זה לא נראה כך! ואם זה באמת ייהפך לטובה, את מוכנה כבר לוותר על טובה כזו, שדרשה כל כך הרבה קושי כהכנה לה.
אין לי תשובה שתגרום לך לראות פתאום ובאופן מיידי איך הכל טוב. אם תמצאי תשובה כזו, תשלחי לי אותה בבקשה, ומהר. במקום זאת, אנסה להבין איתך יחד:
א. למה אנחנו מתכוונים כשאנו אומרים שהכל לטובה?
ב. על סמך מה אנחנו אומרים זאת?
נתחיל מהשאלה השניה. על סמך מה אנחנו אומרים שהכל לטובה? נדמה לי שזאת תוצאה הכרחית של שני משפטים שלרובנו הם די מובנים מאליהם:
א. הקב"ה שולט בכל.
ב. הקב"ה אוהב אותנו.
בואי נחבר את שני המשפטים יחד: אם הקב"ה אוהב אותנו ושולט בעולם לגמרי, אז ממילא לא יתכן שיקרה לנו משהו רע.
אמנם המציאות נראית שונה מהמסקנה הזו! פה מתחילים ההסברים למה הטוב האמיתי נראה לנו כאילו הוא לא טוב. רמזת בשאלה שלך להסבר הבסיסי (שהרע תמיד בא לפני הטוב, למטרה כלשהי), ויש הרבה מאוד סיבות למצב הזה: נסיון, בשביל שנהיה ראויים לטוב, בשביל שבאמת נוכל להנות מהטוב, הרע נועד לזקק אותנו ולנקות אותנו, הרע הוא כמו ניתוח מציל חיים, וכו´. שמעת בודאי עוד הרבה הסברים.
חשוב שלא נתמקד רק בהסברים הללו (למה המציאות הטובה נראית רעה), על אף שהם בודאי נכונים כשלעצמם, אלא נזכור גם את הבסיס (שני המשפטים שהזכרתי), כי רק על סמך הבסיס הזה אנחנו טוענים שהכל טוב, טענה שנראית כמנוגדת למציאות.
עכשיו נעבור לשאלה הראשונה: למה אנחנו מתכוונים כשאנו אומרים שהכל לטובה? כשאנחנו אומרים ש´הכל לטובה´, זה קצת שונה מלומר ש´הכל טוב´. ההבדל הוא באות אחת, בלמ"ד שמופיעה בגרסה הראשונה של הביטוי. מה ההבדל בין שתי האמירות? להגיד שהכל טוב, פירושו שהכל טוב כבר כרגע, ואילו להגיד שהכל לטובה פירושו שאנחנו מאמינים שהכל יתהפך לטובה. מה הנכון? לפי מה שכתבנו קודם, פשוט שהכל טוב כבר כרגע, על אף שלא תמיד אנו רואים זאת. כנראה שכוונת הביטוי השני (´הכל לטובה´) היא שאנחנו מאמינים שעם הזמן יתגלה באופן ברור לעין כל שהכל טוב. כרגע זה לעיתים נסתר, ואנחנו מאמינים שבעתיד זה יתגלה.
אם כן, מדובר פה באמונה שבנויה על דברים נורא בסיסיים: שליטת ה´ בעולמו, היותו טוב ומטיב, ואהבתו אותנו. אנחנו צריכים לחיות לאורה, גם אם זה לא כל כך פשוט. ממש כמו פרטים אחרים באמונה שלנו, שאנו חיים לאורם גם אם הם לא גלויים לעין (למשל מציאות ה´).
כאן יש לי בשורה טובה לבשר לך: ככל שנחיה כך יותר – יותר נראה את זה בגלוי. ככל שנפנים יותר את זה שהמציאות היא טובה, ושמעשי ה´ בעולמו הם לטובתנו – כך נראה את זה בעיניים. אני כותב לך את זה מנסיון של רבים רבים, וגם מנסיוני הדל. במבט שטחי, המציאות נראית לנו כמשהו שבנוי מחומר קשיח, ונדמה לנו שהיא לא כל כך ברת שינוי. יש בה קשיים, יש בה כשלונות, יש בה פגמים רבים, ממש מומים מלידה. לא? אמנם במבט של מישהו שמרגיל את עצמו לראות טוב, שמאמן את עצמו באמונה, המציאות נראית אחרת לגמרי!
אני לא מתכוון שנחיה בסרט, או שנעשה לעצמנו שטיפת מח. אנו מאמינים שהבריאה טובה, ושהשגחת ה´ על עולמו היא לטובה. האמונה הזו מבוססת על דברים מספיק יציבים, בכדי שניתן לה מידי פעם צ´אנס. שנסכים מידי פעם לחיות כך. שנתרצה להסתכל כך על דברים. שנחפש נקודות טובות גם אצל הקב"ה, ולא רק אצלנו.
אמונה, זה מלשון אימונים. להתאמן להסתכל על המציאות באופן מסויים. זו לא שטיפת מח, אלא אימון איך לחשוף במציאות חלקים שלא מתגלים במבט שיטחי. לא לוותר לה!!
אז בהצלחה לך ולכולנו במשימה!
אלעזר