שלום וברכה, יש לי חברה טובה שהחלה להתחזק לפני כמה חודשים, ובעצם לחזור בתשובה. לפני כן היא למדה בבתי ספר דתיים, אך חיללה שבת וכך היה נהוג גם בביתה, ובסביבתה. לפני כמה חודשים היא הגיעה למסקנה שלא טוב לה כך, והדבר הנכון לעשות הוא לעבוד את ה' באמת, ולהיות דתיה. היא באמת רוצה ומשתדלת לקחת על עצמה לאט לאט חובות ומצוות. הבעיה היא שמשפחתה וסביבתה הכללית אינה תואמת את אורח החיים הדתי. גם אלו שחובשים כיפה על ראשם, אינם דתיים בשלמות ואינם מקפידים אפילו לשמור שבת כהלכתה. עקב כך כשהיא מנסה להתחזק, היא מקבלת המון פידבק שלילי. לועגים לה, ומנסים להוריד אותה מהעניין. מאוד קשה לה בשל כך, והיא נאלצת לעשות דברים בחשאיות. לדוגמא, אם היא אוכלת במטבח ורוצה לברך היא אינה יכולה לברך מול אמא שלה או אחיותיה, משום שהם ילעגו לה ויתדיינו איתה על כך, ואולי אפילו יגרמו לה להפסיק לעשות זאת. לכן היא נאלצת ללכת לחדרה ולברך שם, שזו בעיה הלכתית כי היא אינה מברכת במקום שבו היא אוכלת. עוד דוגמא – היא רוצה להתחיל להתלבש בצניעות, דבר שלפני זה לא נהגה בכלל, אך היא אינה מסוגלת לעשות זאת מפני שהיא חוששת ממשפחתה. אמא שלה לדוגמא תשב איתה עד שתוריד אותה מהעניין אם היא תדע על כך, והיא תוכל ליפול. הדבר גורם לה להמון תיסכול משום שהיא צריכה לעבוד את ה' בחשאיות ועדיין היא גרה בביתה של הוריה, ומשפחתה לועגת לה. חוץ מזה כמובן שיש לה את הקשיים הרגילים לשמור מצוות, ומאבקים פנימיים שגם כך קשים דיו. אני משתדלת לחזק אותה ולדבר איתה, אבל אני לא זו שעוברת איתה את הדברים, ובשבת אני לא איתה כדי לחזק אותה כשאחיותיה לדוגמא רוצות לנסוע בשבת. לכן רציתי לשאול האם יש לכם איזו עצה בשבילה, מה עליה לעשות? היא טוענת שהיא לא יכולה לדבר עם משפחתה משום שהם פשוט ילעגו ולא יבינו ויורידו אותה מזה. תודה מראש בברכה.
לחברה היקרה.
ב"ה שחברתך זוכה לחברה דואגת ואיכפתית כמוך. ובאמת, מצבה מאד לא פשוט. מצד אחד, המחויבות הראשונית שלה היא כלפי הקב"ה, ולכן עליה להקפיד לקיים מצוות. מצד שני, יש כאן קושי אמיתי – מעשי ונפשי, לקיים אותם.
מאד חשוב לקשר אותה עם רב, כדי שיעזור לה להכריע בשאלות הלכתיות כמו: האם ניתן לברך בחדר ולא במקום האוכל, ושאלות נוספות לגבי שבת, וכו'. אין ספק שהרב ינסה להקל עליה עד כמה שניתן, לאור המצב.
במקביל, נסי לקשר אותה עם משפחה דתית (אולי משפחתך!) שמוכנה שהיא תבוא אליהם לארוחות בשבת, או תהיה אצלהם קצת באמצע השבוע. משפחה כזו תהיה בשבילה חיזוק אדיר, וכן פתרון מעשי לפחות חלקי , לשבת.
חשוב מאד שחברתך תבהיר להורים שלה שהיא עדיין מכבדת אותם ומעריכה אותם, אך כיון שהם אינם תומכים בה, אלא כל הזמן מפריעים ולועגים – היא מחפשת תמיכה במקום אחר.
ייתכן, שהוריה גם חוששים שחברתך תהפוך ל"חרדית", ותכפה גם עליהם כל מיני חומרות, וכו'. ולכן חשוב שחברתך תדגיש להם שהיא אינה רוצה להיות "מסיונרית" ולשנות את כל העולם, אלא כל רצונה הוא לנהוג ע"פ האמת הפנימית אותה היא מרגישה. וכל עוד היא לא פוגעת באחרים – צריך לעזור לה, ולא לעצור. עליה לומר להורים , שהם היו אלו ששלחו אותה לבית ספר דתי, והיא כתלמידה טובה – הקשיבה והפנימה את המסרים. ולכן במקום להתבייש בה – עליהם להיות גאה שבתם היא רצינית, מעמיקה ועקבית בדרכה.
חשוב שגם את תמשיכי לעודד אותה, וכל הזמן לתת לה את ההרגשה שהיא בדרך הנכונה, ולבסוף – גם הוריה ואחיותיה ילמדו לכבד אותה ואת דרכה.
יש באתר שלנו עוד תשובות שכתבנו לשואלים שהיו במצבים דומים ואולי יוכלו לעזור גם לחברתך:
http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=22970
http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=20148
http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=2872
http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=4197
בהצלחה לשתיכן!!
נעמי, חברים מקשיבים