התבודדות – היכן?

שלום!
רבנים רבים מדברים רבות בנושא ההתבודדות, ואצטט:
הרמח"ל: "והנני רואה צורך לאדם שיהיה מדקדק ושוקל דרכיו דבר יום ביומו, כסוחרים הגדולים אשר יפלסו תמיד כל עסקיהם למען לא יתקלקלו, ויקבע עיתים ושעות לזה, שלא יהיה משקלו עראי, אלא בקביעות גדול, כי רב התולדה הוא" (שם פרק ג')
ועוד* "ויקר מן הכל הוא ההתבודדות, כי כמו שמסיר מעיניו ענייני העולם, כן מעביר חמדתם מליבו, וכבר הזכיר דוד המלך עליו השלום בשבח ההתבודדות ואמר: 'מי יתן לי אבר כיונה… הנה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה," (מסילת ישרים, פרק ט"ו)
וכן ידוע לכל שרבי נחמן מאומן שיבח מאד מאד את ההתבודדות- "עשה לך מנהג קבוע להתבודד ולהגות מידי יום ביומו. בטא את מחשבותיך ורגשותיך הכמוסים ביותר בפני האלוקים בכל יום, בשפה בה אתה חש בנח" (לקו"ת צ"ו)
ושאלתי היא כזו* כאשר אדם מעיין בדברים הללו הנכתבים לעיל, הבנתו הבסיסית היא, שכאשר אדם רוצה להתבודד- עליו ללכת לשדה או לכל מקום אחר שבני אדם אינם נמצאים בו, וגם לעשות זאת כל יום. אני לא יודעת איך אנשים אחרים יכולים לעשות זאת, אבל אני לא יכולה ללכת כל יום ולמצוא מקום שהוא ריק מאדם! (אני גרה בעיר)
ולכן, לפעמים כשאני שוכבת במיטה, יוצא לי לחשוב על החיים ולדבר עם הקב"ה יתברך.
רציתי לדעת האם גם מעשה זה, שלא נעשה בחוץ, נקרא "התבודדות". אני חושבת שזה סוג של. הייתי שמחה לשמוע גם את דעתכם!
תןדה רבה על העבודה הנפלאה שאתם עושים! יישר כח! באמת!
בברכה,
הייתי שמחה אם לא הייתם מפרסמים את שמי