התדרדרתי, התחזקתי אבל אני מרגישה שמשהו חסר…

שאלת הגולש

לפני הכל, תודה ענקית על עבודת הקודש שאתם עושים כאן, האתר הזה עזר לי המון 🙂
והשאלה שלי- לפני כמה חודשים עברתי למושב דתי-לייט , אחרי שהייתי רגילה לחברה ממש דתית , מופרדת לגמריי וכו'. מאז שעברתי, התחלתי להיות עם בנים ,(זאת החברה שיש שם) הפסקתי לשמור נגיעה והרגשתי שממש התדרדרתי בכל מה שקשור לדת..באיזשהו שלב "תפסתי" את עצמי וניסיתי לחזור למה שהייתי פעם. דיי הצלחתי אבל אני עדיין מרגישה משהו חסר , ולא יודעת מה.
אין לי מושג מה עוד לעשות..
תודה רבה ! 

תשובה

שלום לך צדיקה!

ראשית, קראתי את שאלתך ונפעמתי.
החברה היא מרכיב מאוד משמעותי המשפיע על האדם.
התהליך אותו עברת מעיד על הגדלות שיש בך. את בעלת תשובה!
התדרדרת, תפסת את עצמך בידיים (זה ממש לא ברור מאליו…) ועשית תשובה.

אז דבר ראשון- את צריכה להיות גאה בעצמך על הצעד שעשית- זה ממש לא פשוט לשחות נגד הזרם בעיקר לאחר שהיית חלק ממנו.
את צריכה להיות מאושרת מתעצומות הנפש הטמונים בך!

אם הבנתי נכון תיארת שגם לאחר התשובה את מרגישה משהו חסר, את לא יודעת מהו ואת לא יודעת איך להיפטר מהרגשה זו.

כדי להבין מה עובר עלייך נקדים ונדבר על התהליך אותו את עוברת- תהליך התשובה.

אדם מורכב מגוף ומנשמה.
הנשמה מושכת כלפי מעלה, אל רצון ה´- כולה טהורה וזכה
הגוף מושך כלפי מטה- אל תאוות שפלות, אל ביצת החטא

תחילת התהליך של התשובה הוא כואב. והוא בעל שלושה שלבים:

1. ישנה חרטה- בכי, הכאה על חטא (שזה לא תחביב- לא שלך ולא של אף אחד אחר…)
2. עזיבת החטא- שלאחר שהתרגלנו להיות בסביבתו העזיבה היא קשה. ובמקרה שלך גם יש את החברה שלוחצת ושואלת שאלות, תמיהות, צחקוקים, התלחשויות, רכילויות ולעיתים גם התנכרות מסוימת.
3. קבלה לעתיד- להיות עם יד על הדופק שזה לא יקרה, שלא ניפול לבור שנפלנו בו שזוהי התמודדות יום יומית שקשה בהתחלה ועם הזמן הופכת ליותר ויותר קלה אך הדריכות חייבת להיות תמידית.

ולמה זה כ"כ כואב?

ברגע שאדם חוטא הוא מייצר מעין 'גידולים סרטניים' על הנשמה, כשהנשמה בריאה היא סובלת אותם חטאים וכשכבר הכההו חושיה היא מאבדת את תחושת הסבל ולא רק שהאדם איננו סובל כשהוא חוטא אלא הוא גם נהנה ממנו.
אך לעולם החטא, אותו 'גידול סרטני' על הנשמה, לא יהיה חלק עצמי ממנה, תמיד הוא יהיה מנוכר אליה ותמיד הנשמה תהיה טהורה וזכה- השאלה היא האם האדם ירגיש בכך או לא.
בעל תשובה תופס את עצמו שהוא חולה והוא מחליט להיפטר מאותו 'גידול סרטני', מאותו חטא המכסה את אורה השמח של הנשמה.

בתוך כל התהליך הזה (של חרטה, עזיבת החטא וקבלה לעתיד) מתבצע מעין ניתוח בו מסירים את גידול החטא מהנשמה. הניתוח הוא בלי הרדמה- כסכין בבשר החי, כואב עד דמעות. אך הוא לטובה משום שהגידול הוא לא טבעי לנשמה ולא רק שהוא לא מועיל לה אלא מעיב עליה בעצב וחוסם את אורה המלא בשמחה.

השלב הבא הוא התאוששות- כמו שחולה לאחר ניתוח מורכב מרגיש נורא והוא נמצא לתקופה מסוימת בחדר התאוששות, כך אדם מרגיש חולשה לא מוסברת לאחר הסרת החטא מנשמתו. חולשה זו נובעת גם מהרצון של הגוף לחזור לחטוא ומהתרגלות כזאת או אחרת של הנשמה לתקופה בה החטא היה דבוק אליה.

אך סוף הכבוד לבוא ולאחר תקופת ההתאוששות באה תקופת שמחה ובריאות נשמתית, הנשמה מתאוששת, הגוף מבין את מקומו והאדם מרגיש יותר ויותר טוב. ולא רק שהוא מרגיש טוב אלא הוא מרגיש יותר טוב ממה שהוא הרגיש לפני החטא משום שהוא התחשל ועשה תשובה שמעלה את הנשמה למדרגות יותר גבוהות.

סיכום:

תהליך התשובה הוא כזה:

האדם חולה (מהחטא)- הוא עושה ניתוח כואב להחלמתו (תשובה)- הוא מתאושש (מרגיש חסרון מסוים)- הוא מבריא (סוף תהליך התשובה)

לכן ההרגשה אותה את מרגישה היא טבעית ונורמלית בתהליך התשובה שבו יש רגשות מעורבים.
כשמודעים לתהליך וכשיודעים שהוא טבעי זה לא מסיר את ההרגשה של ה´משהו שחסר´, אך הוא מקל עליה בעיקר כשיודעים שסוף התהליך הוא להגיע אל המנוחה ואל הנחלה.

מעבר לפעולה של תהליך התשובה על רגשותיו של האדם יכול להיות שקשה לך עם מה שעשית בעבר ויותר מזה- קשה לך לשכוח את מה שעשית, ומצפונית זה לא עוזב אותך- לכן חשוב שתדעי שזה מראה שתשובתך שלימה משום שהחרטה על חטאי העבר היא חזקה ולכן דווקא מזה את צריכה להיות מאושרת!

יכול להיות גם שאת חושבת שהחברה בה את נמצאת מסמנת אותך כעוף מוזר בעיקר לאחר שהם התרגלו לאחת שלנוגעת בבנים וכדומה.. אם את מרגישה כך חשוב שתדעי שברוב המקרים זה ממש בראש שלנו ותו לא- וכמו שכשיש לנו יום רע גם יום בהיר שטוף שמש הוא מסנוור, מעצבן וצבוע בצבעי שחור לבן- כך כשיש לנו ביטחון עצמי נמוך מול החברה אנחנו מרגישים שפחות מעריכים אותנו למרות שתכל´ס שום דבר לא השתנה ביחס של החברה אלינו- זה הכל בראש!

יכול להיות שציפית לאורות ולזיקוקי דינור לאחר החזרה בתשובה והם.. לא קרו.. כי זה מנותק מהמציאות ולמרות שחזרה בתשובה זה תהליך מופלא הוא לא תמיד מתפרץ דרך הרגש לאשר את הצלחתו.

והכי הכי חשוב אל תחשבי שאת לא בסדר! מלך הכוחות באדם הוא השכל ואם שכלית מה שאת עושה הוא נכון אז גם הרגש שחיי המדף שלו קצרים צריך להיות כפוף לו. לא תמיד כשאנחנו עושים משהו נכון אנחנו מרגישים שהוא נכון משום שהרגש לא קובע לנו מה נכון ומה לא נכון (אוי ואבוי אם זה היה קורה) אלא השכל.

אני מציע לך לקרוא עוד תשובות בנושא בקישורים הבאים:

http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=190931
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=107945
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=76302

חזקי ואמצי במה שאת עושה! אל תוותרי! אשרייך שאת בעלת תשובה!! כמה זכויות יש לך!!

מקווה שנתתי כיוון כללי
אשמח לעזור עוד אם צריך
המייל שלי: elronza@gmail.com
פלאפון: 0524521552
אלרון

ג בכסלו התשעג

קרא עוד..