התחזקתי, וקשה לי

רינת היקרה!

קודם כול, אני רוצה להגיד לך שאני ממש מעריכה ואפילו מעריצה את הרצון שלך ואת עצם המחשבה על כך. זה לא פשוט בכלל אחרי מס' לא מועט של שנים לשנות הרגלים וכד'. אני מבינה את סלידתך. ואני ממש מעריכה את התחזקותך.

דבר ראשון שעליי להגיד לך,שהוא החשוב ביותר, אך הוא גם עלול להישמע כקלישאה הוא – אל תשימי על אף אחד!!!! אם זה מה שהחלטת לכי על זה עד הסוף!!!!
שלא תחשבי אחרת, אני אינני מקלה בעניין החברתי. אני חושבת שהדבר הכי קשה בשינוי הוא ההתמודדות עם החברה.. אני פשוט חושבת שזה עניין של מלחמת היצר. ואם הגעת לשלב זה סימן שיש לך את הכוחות לעמוד בכך.
תראי, אני עברתי תהליך דומה לפני כמה שנים. ההבדל הוא שאני גדלתי בבית דתי וסלידתי נבעה ממקור אחר. עצם ההבדל הזה מראה עד כמה כוחות יש לך ואני יכולה להגיד לך שאני אפילו מעט מקנא בך… ניסיונות גדולים לאדם גדול!! ואם הקב"ה בחר שתיולדי למשפחה כזאת, ותעבירי את תהליך התשובה דווקא בדרך הזאת, כול זה מעיד כאלף עדים על כוחותייך.

לפני שאעסוק בפתרונות פרקטיים אני רוצה קודם לחזק אצלך את הצד הרעיוני. שתאמיני באמונה שלמה בדרך בה את הולכת. הרבה פעמים אנו רוצים משהו בחיים ואנו פשוט זקוקים לחיזוקים חיצוניים. משהו מבחוץ שיגיד לנו- אתם הולכים בדרך הנכונה. ואת בדרך הנכונה!
מתנה גדולה נתן לנו ריבונו של עולם ושמה "תשובה".
יכולת פלאית להשיב את הגלגל לאחור, כאילו הדברים לא היו מעולם.
"מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך", אמר הכתוב. כמו ענן שחור שמאפיל על זוהר הרקיע, אך כשרוח התשובה מתעוררת בכוחה לגרש אותו ולהחזיר את תכלת השמים לקדמותם כאילו מעולם לא היה כאן ענן.
"בנים אתם לה' אלוקיכם", וכמו שאב אוהב את בניו כך אוהב ה' אותנו. מכוח אהבה זו נתן לנו ה' את מתנת התשובה, ואין חטא שאי אפשר לשוב ממנו. באינסוף מדרגות. ברצון ובמעשה, לפעמים לאט לאט ולפעמים בבת אחת. תדמייני לעצמך מה היו מרגישים הורים אוהבים שהבת שלהם הייתה פוגעת בהם מתוך השתלטות של היצר ואחר כך כל כך מצטערת על זה. ואפילו אם היא לא מפסיקה לגמרי את הכול כי קשה לה לעשות את זה בבת אחת.
דעי לך שתהליך התשובה הוא תהליך לא פשוט בכלל. יש שלוקח להם יותר זמן ויש שלוקח להם פחות זמן. אך אדם תמיד צריך להביט קדימה ולראות את המטרה לנגד עיניו. לא להתייאש! המצב בו את עומדת, הקושי שלך מול החברה הוא אחד ממעכבי התשובה. את צריכה להבין, שכאשר היצר רואה מעט רצון להתקדם, איזשהו הרהור לחזור לדרכנו האמיתית הוא מיד תופס על כך טרמפ ודואג להפילנו למטה… אך אנו צריכים לעמוד מולו איתנים ולגרש אותו מעל פנינו!! אסור להתייאש!
בעזרת אדם נפלא ששמו (נשלח אישית לשואלת, אבל הוא לא לפרסום…) מחברים מקשיבים, אספתי לך מעט דברים מדבריי הרב קוק בספרו "אורות התשובה" (מומלץ מאוד לקריאה..) על כול הנושא הזה של מעכבי התשובה. הינה הם לפניך, כדאי לקרוא אותם מס' פעמים…-

* "אל יבהל אדם מפני המניעות שיש לו על התשובה . [ואפילו אם התשובה קשה לו], מפני דברים שבין אדם לחבירו, ואפילו כשהוא יודע בדעתו שאינו יוצא ידי חובתו, ומתוך איזו רפיונות [איננו יכול לתקן] את העניינים שבינו לבין חבריו,אל יניח בלבבו שום חלישות דעת הגורמת להקטין יקרת ערכה של התשובה. ואין ספק, שמתוך ההשלמה בכל מה שאין לו מניעות יזכהו השי"ת לתקן בכי טוב גם את כל הדברים שיש לו עליהם מניעות גדולות שאי אפשר לו לנצחן" (יג, טו).
תמיד צריכים להסתכל על התמונה הכללית של ההתקדמות ולדעת שיכול להיות מצב שבו קשה לנו. אם אנחנו מצויים במצב כזה, אז אנחנו חייבים לא לוותר על הרצון, אלא פשוט לומר לעצמנו שיכול להיות שייקח יותר זמן לממש אותו. יכול להיות שצריך לחכות קצת ולאסוף עוד כוחות בשביל המשימה, ויכול להיות שצריכים "להסתער על היעד" לאט לאט, בשלבים קטנים ולא בבת אחת. כנראה שהמשימה יותר גדולה ממה שחשבנו.

* "מה שמוטבעים לפעמים במניעות גדולות, בין בעניינים שבין אדם למקום, בין בעניינים שבין אדם לחברו, לא יעכב כלל את התשובה הרוחנית. וכיון שמבקשים לשוב אל ד' שבים. והאדם מתחדש כבריה חדשה. והציצים המעשיים, שצריכים לזירוז גדול לתקנם, יצפה עליהם תמיד לתקנם, ויסגל לעצמו מדת השפלות ביותר כ"ז שלא תקן איזה דבר בפועל, ממה שיש לו לתקן בדרך מעשי, וישתוקק לתקון השלם. וממילא יבא הדבר לידי כך שיעזרהו השי"ת לתקן הכול בפועל. אבל גם כשלא נזדמן לו עדיין התיקון, בין מצד מניעות חיצוניות או מצד מניעות פנימיות, שעדיין אין רצונו תקיף כל כך, וההסכמה לדרכי התיקונים המעשיים עדיין לא באה לו כהשלמה, מ"מ יאחז בתשובה הרוחנית בכל עז ואומץ, ויהיה תקיף בדעתו, שסוף כל סוף אחוז הוא בתשובה, שהיא עניין יקר מכל מה שבעולם, וירבה בתורה, במידות טובות, בחכמה ובהנהגה ישרה בכל מה שאפשר לו, [וישפך שיחו בתפלה לפני קונו] להוציא אל הפועל את חלקי התשובה שעדיין לא יצאו אל הפועל, בעבור עצמו ובעבור כלל ישראל ובעד כל העולם כולו ובעד התיקון הכללי של השכינה, אור ד' בעולם, שיהיה בתכלית השלמות, וישתוקק שכל הנשמות תהיינה מתוקנות ונהנות מזיו השכינה, והכול ישבעו טוב ושפעת חיים" (יד, ד).

* "הייאוש שבא בתוך הלב הוא בעצמו מורה על מרדות פנימית עדינה, הנובעת מתוך הכרה עליונה של מוסר ושל קדושה, על כן ראוי הוא שהייאוש בעצמו יחזק לבו של אדם, שלא יפחד וישוב מכל חטא בתשובה מלאה שלוה ואומץ רוח".
כפי שאמרתי לך קודם, החברה היא עוד עיכוב תשובה שהיצר מעמיד בפנייך…אל תתני לזה להקשות עלייך!!! אל תתייאשי יש לך את הכוחות לעמוד בכך!

אני מקווה שדברים אלה חיזקו אותך לפחות לשם התחלה. וכעת, לאחר שעברנו על הצד הרעיוני ברצוני להציע לך מס' דרכים לשם התחלה ממעט ניסיוני בתקווה שזה יעזור לך-
* בשלב הראשון, חזקי אצלך דברים שאינם נוגעים לחברה ז"א דברים שתלויים בך וסביבתך לא כ"כ תרגיש בשינוי כגון- נטילת ידיים, ברכות וכד'.
* אח"כ את יכולה להתחיל בדברים היותר קרובים לליבך. תתחילי בדברים שהכי מפריעים לך אצלך ויהיה לך הכי קל לשנות אותם.
* לעניין הערות החברה, פשוט אל תתייחסי. כמובן שעדיף לא להגיב, אך אם בכול זאת את מרגישה שאינך יכולה הגיבי בצורה חכמה. תגידי- כך התחשק לי או מה לא שמעתן?! זו האופנה החדשה…
* אמרת שאת לומדת באולפנא. אני מניחה שבאולפנא יש בנות חזקות יותר. תתחברי אליהן…שתפי אחת שנראה לך שאת יכולה לסמוך עליה, בתהליך שאת מתכננת לעבור, תסבירי לה מהם רצונותיך ובקשי את עזרתה. ברגע שתתחברי אליה, ותמצאי עוד חברות שקצת יותר חזקות מבחינה דתית, כבר לא תצטרכי את אותן חברות.
תראי, אני יודעת שזה נשמע מופרך כל העסק הזה עם החברה. והאמת, שאני לא חושבת שעלייך לנתק איתן קשר לגמרי.
אני רוצה להציע לך משהו, אבל כאן זה כבר תלוי בך וגם באופי שלהן. כיוון שאת מכירה אותן יותר טוב אני מניחה שתוכלי לענות על כך יותר טוב ממני.
אם נראה לך שהן יקשיבו ויקבלו אותך בכול זאת, שתפי אותן ואימרי להן שאת בשלבי התחזקות. שהקשר שלך איתן חשוב לך, אך בשביל זה הן צריכות לכבד אותך ואת תצטרכי לכבד אותן. יהיו מקומות שמטבע הדברים לא תוכלי להגיע אליהם, בגלל התחזקותך, אז שיקבלו אותך למרות זאת ויעזרו לך. אם הן חברות אמיתיות אני מאמינה שהן יקבלו את זה בצורה יפה.
זה מה שאני עשיתי עם חברותי. כינסתי את חברותי הטובות ואמרתי להן את כוונותיי. וב"ה אנחנו שומרות על קשר טוב עד היום. הם מבינות שיש מקומות שאני לא יוצאת איתם ושיש דברים שלא עושים לידי. אני למדתי לקבל אותן והן למדו לקבל אותי.
אבל כמובן, שזה תלוי בך, ברצונותיך, ובהכרות שלך איתם. אם את חושבת שהן עלולות להשפיע עלייך לרעה אז תתרחקי. זה מה שחברה שלי עשתה. היא קלטה שעליה זה משפיעה, אז היא פשוט התרחקה. היא לא נתקה קשר לגמרי, אבל היא התרחקה מעט. מצאה לעצמה חברות טובות חדשות, ואיתן היא נשארה בקשר רגיל כמו שאר חברותיה לכיתה.
* מה שעוד אני יכולה להציע לך, ציינת שקשה לך עניין הלבוש, האיפור וכו' זה נושא באמת מעט בעיתי בייחוד אצל בנות. כדי שלא תפלי מהר אני מציעה לך ללכת על זה לאט לאט. ואני אסביר את דבריי-
לשם התחלה אל תקני יותר בגדים לא צנועים. ז"א, חצאיות קצרות, חולצות קצרות וכד'.
מה שאת יכולה לעשות עם הבגדים שעוד יש לך וזה מה שאני עושה עם בגדים שאני אוהבת זה פשוט- לשים חולצה /חצאית ארוכה מתחת. וכך את לא מאבדת בגדים שאת אוהבת וגם שומרת על הצניעות.
לעניין האביזרים הנלווים (איפור וכד'..) אני מציעה לך פשוט להקטין את המינון. להתאפר יותר עדין או לא להתאפר לכול מקום. לקנות צבעי איפור יותר חלשים ולשים מעט בשביל היופי. כנ"ל לגבי תכשיטים. אני יכולה להגיד לך שאני נורא אוהבת את כול האביזרים הנלווים הללו- שרשראות, טבעות, צמידים וכד' בהתחלה ככול שזה היה יותר צבעוני וגדול כך יותר נמשכתי ללבוש את זה.. אבל אם הזמן אפילו בלי קשר לדת הפסקתי אט אט ללבוש את זה. הפסקתי לאהוב את זה…זה היה יותר מדי עבורי… תקני לך מס' תכשיטים עדינים שיתאימו לבגדייך. שתואהבי אותם ותרצי ללבוש אותם. אם את רואה שאינך יכולה לעמוד בכך מבחינה כספית, את יכולה פשוט לשדרג את תכשיטייך. לעדן אותם….. זה יכול להיות מאוד מקורי ומוסיף… זה רעיון נחמד אפילו בלי קשר לדת….
* לעניין הדיבור וההתנהגות מומלץ שלא תשני הכול בבת אחת. תעשי את זה אט אט. ומה שכאן יכול לעזור זה לימוד יותר מעמיק של הנושא- צניעות הדיבור והלבוש… כך מעשייך לא יראו מלאכותיים. ברגע שתפנימי את מעשייך ותביני מה את עושה, תעשי את זה מכול הלב והסובבים אותך יחושו בכך. אם תמשיכי למרות דבריהם זה יראה להם שאת עושה את זה באמת מכול הלב. אולי ייקח להם זמן, אבל בסוף, תאמיני לי שהם יקבלו אותך. הם יבינו שפשוט השתנת.
השתדלי לשמור על קור רוחך. אל תלחצי מדבריהם. התרחקי מאנשים שעלולים לפגוע בך. לפחות עד התקופה שתהיי חזקה.
* בנוסף, כדאי לך לקרוא בנושא תשובה. יש מס' ספרים שאני יכולה להמליץ לך עליהם-
כותנות אור
"תשוב תחייני" של הרב שפירא
"אורות התשובה" של הרב קוק
אלו ספרים שיכולים לחזק אצלך את התהליך אותו את עוברת.

לסיום, אני רוצה להוסיף עוד עצה שאחד הרבנים באולפנא שלי הציע לי ואני אימצתי לי שיטה זאת-
קבעי לעצמך זמן ושבי ולמדי הלכות. כפשוטן. מקיצור שולחן ערוך. פעם ביום, או פעם בשבוע. כול פעם הלכה אחרת, נושא אחר.. תתחילי מההתחלה. פתאום תראי שיש כול מיני דברים שאת לא מקפידה עליהם, והם כ"כ פשוטים.. תתחילי מהם ואט אט תתקדמי.

כמובן, שלכול בקשה את יכולה לשוב ולפנות אלינו, טלפונית או דרך האתר. אם את רוצה שאני אשיב לך שוב את מוזמנת למען את המכתב אליי.
אם דבריי לא מספקים אותך אני אשמח שתחדדי לי נק' בהם את רוצה שאעסוק.
כמובן, שאם תרצי לשמוע חברים אחרים את מוזמנת בשמחה רבה לפנות שוב לאתר ולכתוב כול שעל ליבך.

סיוון, אני מאחלת לך המון המון הצלחה!!! אני מקווה שדבריי סייעו לך, לפחות במקצת.
אני מאמינה בכוחות שלך!
בלי להתייאש ועם המון רצון ותפילות מרובות בטוחני שבסוף תצליחי ותגיעי לאן שאת שואפת!!
זכרי תמיד, "קרוב ה' לכול קוראיו לכול אשר יקראהו באמת"
המן הצלחה,
עלי מעלה מעלה!
חיזקי ואימצי!

בריאות ושמחה
שלך בהערכה רבה, טל.

נ.ב
כיון שהמביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, עליי להודות למס' אנשים שסייעו לי למתן תשובתי-
בראש ובראשונה לבורא עולם. שכול מה שנכתב כאן, נכתב כך ולא אחרת, בזכותו ובעזרתו. אני סה"כ כלי ביד היוצר. עבד ה'.
חוץ מזה סייעו לי עוד שני אנשים מקסימים, שניהם מחברים מקשיבים. ובאמת זה המקום להודות להם.

ראי גם: איך להתחזק כשיש קשיים מהסביבה? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=48142