התלבטות ממש קשה

שלום וברכה!

אחי, מה שלומך?

מובן מדבריך שאתה יודע מדוע אין מקום לקשר בגיל צעיר, לכן לא ארחיב בעניין.

הרצון להתחזק ולבנות, הוא נהדר! באמת, אבל עם הרצון הזה יש צורך בנכונות שלך להתמודד עם קשיים.

[הדרך הביתה]

כשאתה צריך להגיע למקום מוכר – ניקח לדוגמא את ביתך, אתה מתלבט באיזו דרך ללכת? כמובן, אני לא מתכוון לשאול באיזו דרך ממש – היפה או המהירה, זו התלבטות הגיונית והתשובה היא בהתאם לרצון הנוכחי ובהתאמה עם שאר המשתנים הקיימים. האם אתה שואל את עצמך לאיזה כיון עליך לפנות – ימינה או שמאלה, מזרח או מערב? מן הסתם, אם אתה במקום אשר מוכר לך וברצונך להגיע ליעד מוכר – לא תהיה לך שאלה כיצד לעשות זאת.

´התלבטות ממש קשה´, יסודה הוא מאי ההחלטיות שלך. ראשית, עליך להיות בטוח בכיוון שאליו אתה רוצה ללכת – תבחר! תחליט שבדרך זו אתה הולך ואל תסטה לצדדים, רק כך ניתן להגיע אל היעד. במשך הזמן אתה תכיר את ´הסביבה´ והיא תהיה טבעית בעבורך, עד אז עליך לעבוד קשה ולערוך עמה היכרות עמוקה.

[מה רבונו של עולם רוצה ממני?]

בכדי להתגבר על קושי מסויים, אנו צריכים ללמוד להתמודד איתו. אם בכול פעם שנתקל בקושי,יבואו לעזרתנו, אין סיכוי שנצליח אי פעם לבד! ומשום כך לא נוכל להמשיך הלאה.

הרשה לי להקדיש לך סיפור:

[מדוע מת הפרפר? / הנרי מילר]

זהו סיפור אודות ילד קטן בהודו,
שהלך לבקר גורו, (איש זקן וחכם.)
הגורו ישב והתבונן במשהו שהחזיק בידו.
הילד ניגש והסתכל גם הוא, אלא שלא
הבין בדיוק מהו הדבר שביד הזקן,
ושאל את הגורו – "מה זה?"
"זה גולם", השיב הגורו – "בתוך הגולם נמצא פרפר,
בקרוב הגולם יתבקע והפרפר יצא."
"האם אני אוכל לקבל אותו?" שאל הילד.
כן, השיב הגורו, "אבל עליך להבטיח לי שכאשר
הגולם יתבקע והפרפר יתחיל לצאת ויכה בכנפיו
כדי להשתחרר מהקליפה – אתה לא תעזור לו.
חלילה לך לסייע לפרפר על ידי שתשבור
את קליפת הגולם.
עליך להניח לו לעשות זאת בעצמו."

הילד הבטיח, לקח את הגולם והלך לביתו.
בבית ישב והמשיך להתבונן בגולם. לאחר משך
זמן ארוך ראה שמתחילה תנועה, הגולם נע
וכאילו רעד, והנה נבקע בקצהו. בפנים היה פרפר
עדין ויפה שניסה להיחלץ מתוך קליפת הגולם תוך
שהוא מכה בכנפיו כנגד הגולם. התנועות שלו היו
חלשות ולא נראה שמכות הכנפיים הללו יוכלו
לעשות את המלאכה הזו.
הילד הקטן רצה נואשות לעזור לפרפר הסובל.
לבסוף, כשלא יכול היה לשאת עוד את המתח,
הפר את הוראות הגורו. הילד הסיט את שני חצאי
קליפת הגולם לצדדים ועזר לפרפר להיחלץ.
משיצא הפרפר החל לעוף באוויר, אך לפתע נפל
מטה אל האדמה ונשאר שוכב ללא תנועה.
הילד הרים את הפרפר בזהירות וראה שהפרפר מת.
שטוף דמעות הלך הילד לביתו של הגורו והראה
לו את הפרפר המת שבידו.
"אתה רואה, ילד" אמר הגורו "מיהרת לשבור לו את
קליפת הגולם, האין זאת?"
"כן אמר הילד, "זאת עשיתי."
והגורו אמר- "אינך מבין.
לא יכולת לדעת את מה שעוללת.
כאשר הפרפר מתחיל לצאת מהגולם, הדרך היחידה
שבה הוא יכול לחזק את כנפיו היא בכך שמכה בהם
לעבר הקליפה. הוא מכה לעבר הקליפה ומכה שוב
ושוב ואז מצמיח ומחזק את שרירי הכנפיים שלו.
כאשר אתה עזרת לו בכך שעשית זאת במקומו,
מנעת ממנו לגדול ולפתח שרירי כנפיים.
זו הסיבה שהפרפר נפל לאדמה ומת."

כשם שהורה משגיח על בנו כשזה מתמודד עם נסיונותיו, ובעת הצורך מתערב על מנת למנוע נזק – לדוגמא, תינוק, אם ´יעזרו´ לו הוריו ותמיד ירימו אתו בידיהם ולא יתנו לו לנסות לעמוד, בכדי שחס ושלום לא יפול – הוא לא ילמד ללכת. אבל, אם הוריו רק ישגיחו עליו (פעמים, אכן יאלצו למנוע ממנו לעשות דבר מה אשר עלול להזיק לו חס ושלום) כשהוא מנסה לקום, התינוק יתאמץ ולבסוף יצליח. זו היא עזרה אמיתית! לעשות דבר מה במקום האחר, זו איננה עזרה, כי אם הריסתו.
מובטח לך שלא תועמד בפני ניסיון שאין אתה יכול להצליח בו, הקב"ה תמיד מסייע לך – משגיח עליך ומחכה להצלחתך.

בהצלחה, ותמיד כאן בשבילך!

ברכת ה´ עליך,

ירון

bz.yaron@gmail.com