לחברים מקשיבים,שלום וברכה!
הנושא של "דתים לא דתים" מאוד מפריע לי, נכון לעכשיו אני לומדת עם אנשים לא דתים(אני אחרי יב') וזה התמודדות קשה ללמוד איתם כי מצד אחד הם לא קשורים לתורה אבל הם יהודים.
קשה לי לדון אותם לכף זכות, אני מתעצבנת שיש להם צחוקים על התורה כאילו התורה רק שלי..
אשמח אם תוכלו לתת לי כיוונים למחשבה ע"מ שאלמד איתם ולא אכעס מהתגובות שלהם על הדת, ולדון אותם לכף זכות כי בסופו של דבר הם יהודים בדיוק כמוני.
תודה רבה!
שלום לך בחורה יקרה,
נפלא ממש שאת מעלה את הנושא הזה. היחס בין דתיים לחילוניים הוא כל-כך חשוב, במיוחד בדורנו שלצערנו הנתק כל-כך גדול וההכרות אחד של השני נובעת בעיקר מסילופי התקשורת – ההכרות הבלתי אמצעית הזו דרך הלימודים היא חשובה מאוד.
לכן כדאי לך להפוך את עצמך לשליחה. אותך הם יכירו, דתיים אחרים לא. את תהיי זו עבורם שמייצגת את הדת, אם תרצי או לא. איך שתתנהגי – זה הרושם שהם יקבלו על הדתיים. אפילו בבת-מודע. תמיד מביאים את הדוגמא של דתי שעומד במעבר חציה, מסתכל, רואה שאין מכוניות ועובר באור אדום. אם זה היה אדם חילוני – היה כואב לי, אבל פחות. ברגע שיש לו כיפה על הראש – הוא הופך לסמל. יראו שהדתיים חוצים באור אדום, למרות שרובם לא והוא החריג. עליו יסתכלו ואותו יזכרו ואם חס וחלילה יקרה לו משהו – בחדשות של אותו יום יגידו "אדם דתי שעבר באור אדום נדרס למוות". ככה התקשורת עובדת. היא רוצה לשים עלינו תווית שלילית.
ופה יש לך הזדמנות. להראות להם שגם הדתיים הם בני-אדם. שגם להם יש ערכים, ורגשות, ומחשבות. בדיוק כמו להם – החילוניים. אני כותבת את זה ומחייכת כי אמא שלי חוזרת בתשובה כך שיש לנו צד שלם במשפחה לא דתי והם ממש גם לא אוהבים דתיים. אבל עלינו הם אומרים ש"אתם בסדר, הלוואי כל הדתיים יהיו כמוכם", ואני יודעת שהם אומרים את זה פשוט כי הם לא מכירים. כי אם הם היו מכירים באמת הם היו נוכחים לדעת שתפילתם התקבלה ואכן רוב הדתיים הם כמונו.
לגבי החבר´ה שלומדים איתך תדעי שדווקא מי שנראה שהוא הכי רחוק – אותו יהיה הכי אפשר לקרב. כי הוא עמוק כל-כך בתוך החיפושים של עצמו וזהותו – שאם הוא רק יראה כמה אור יש בתורה וכמה נועם – הוא יימשך אחריה ויחזור בתשובה לקיצוניות ההפוכה מאיפה שהוא עכשיו. את יכולה להכין ערכות של שני נרות שבת בתוך שקית, עם פתק ובו כתובה שם פרשת השבוע של אותה שבת וזמני הדלקת נרות. ביום חמישי תציעי את זה לסטודנטיות שאיתך. אל תשכחי להגיש עם חיוך. את תראי שבהתחלה יהיה לך קצת לא נעים אבל יקחו בשמחה. לאט-לאט זה יהפוך לך טבעי, ובעוד כמה בתים ידליקו בזכותך נרות שבת!
האנשים האלה צוחקים על התורה פשוט כי הם לא מכירים. הם גדלו בלי זה, רחוקים ומנותקים כל-כך, והם צוחקים – כמו על כל דבר שלא מכירים. אם דרכך הם יזכו להכיר ולדעת אפילו מעט – מעצמם הם יפסיקו לצחוק. את גם יכולה לבקש שבנוכחותך לא יעשו זאת, כי זה פוגע לך ברגשותייך. אם תבקשי בנעימות אין סיבה שהם לא יתחשבו.
חוץ מזה שיש המון נקודות ללמוד מהחילוניים לא בתחום תורה ומצוות, אלא בתחומים אחרים: בתחום אקולוגיה ואיכות הסביבה הם ממובילי המאבקים, בתחומי כלכלה, מסחר וטכנולוגיה רוב הפיתוחים והחידושים שייכים להם ולא לדתיים. אנחנו לומדים מהם מה שיש להם לתת לנו – ואם נהיה מספיק טובים אז גם הם ילמדו מאיתנו מה שיש לנו לתת להם, וזה הרבה.
בהצלחה רבה לך, מוזמנת תמיד לכתוב ולשאול,
מוריה,
morionet6@gmail.com
