התמודדות עם קיצונות אנטי-דתית

שלום!

משאלתך אני מבין שאתה מבין את שני הצדדים, אבל קשה לך להכריע. דבר ראשון וחשוב הוא, שהדרך שלנו כיהודים מאמינים הוא לא לשנוא. שנאה היא כלי חזק מאוד, שראוי לשימוש במקרים מצומצמים מאוד. לא מצאנו בתורה מקומות שבהם רוצים שנשנא, אפילו מול האוייבים המרים שלנו לא הוזכרה שנאה. "תמחה את זכר עמלק"- יש כאן התעסקות שאינה שנאה.
אבל לפני הכל חשוב לזכור- לא מדובר כאן על אוייבים שלנו! הכלל של "הקם להרגך" לא תקף כאן! חשוב לא להגרר למחשבות כאלה או לכיווני מחשבה שנושבים מכיוונים שונים.

נכון, יש כאן ויכוח על עתיד העם, על הסביבה שבה ילדינו יגדלו. אבל חשוב לזכור את הכלל החשוב "לא תשנא את אחיך בלבבך"! בלי אבחנה בין שנאת חינם, לבין שנאה ש(אולי) יש לה סיבה כלשהיא. גם אותו היהודי שיושב בערב ט' באב במסעדה הוא אחיך! זאת לא סיסמא או אמירה ריקה שקוראת לפשרנות, אלא צריך לזכור שהכלים בהם אנחנו משתמשים בויכוח או דיון עם אחים הם אחרים לגמרי, ובטח שלא כלים של שנאה.

אני מבין ברור לך שאנחנו כמאמינים צריכים לעמוד על שלנו, ולהגיב לאירועים או לתופעות כאלה שמערערות את מעמד הדת שלנו. זוהי מחשבה נכונה, אבל, יש מרחק בין כפיפת ראש והשלמה עם מציאות כזאת לבין התקפה ושנאה.

אנחנו לא תמימים, ולא מצפים שכל אדם שאינו דתי "יגלה את האור" מעצם זה שאנחנו חיים איפה-שהוא לידו. יש דרכים רבות להביא לשינוי, רובן תלויות לפי דעתי בעמידה חזקה שלנו על העמדות שלנו, לא להתבייש להיות מה שאנחנו, ולא להתבייש להראות שקשה לנו עם מצבים שונים במדינה. אבל חבל אם נגרר לשנאה ולדרכים קיצוניות לבטא את זה. כל תנועה קיצונית אחת מזינה את קיומה של הקבוצה השניה בכיוון ההפוך:
כמו שאנחנו לא מקבלים את קיומן של תנועות ששוללות את עיקרי הדת שלנו, כך גם את נגיב בצורה חריפה נעורר עוד ועוד אנשים שיסלדו ממש מכל קרבה כלשהיא ליהדות, כי יראו בכך את הפנים של הדת.
(אתה ודאי יכול להזכר בהפגנות האחרונות שהיו בירושלים, נגד פסיקת בג"צ ובמשמעות השנויה במחלוקת שהיתה לערך "קידוש השם" ו"חילול השם" בעקבות כך בציבור הרחב).

לסיום- אני חושב שאין כאן מלחמה קיומית, ואסור לנו לחשוב כך. ב"ה הרבה מאוד אנשים היום גם נפתחים יותר ויותר למסורת, ומכבדים את הדת. אנחנו צריכים להרגיש בטוחים בדרכינו מספיק כדי שנדע לא לחתוך את עמנו לשניים, אלא לנסות להפך- לאחד,ולא להעמיק את הפירוד.

כמובן שאחנו מצפים לביאת משיח, ולגאולה שלימה- גם במחלוקות בתוך העם, אבל צריך לזכור שתמיד יהיו אלה שיטילו ספק, ואולי גם לא יאמינו במשיח עצמו…

לכן- התפקיד החשוב הזה מוטל עלינו, וחשוב להבין את הצורך לאחד.

עומר.