ואהבת

שלום לך.
ברור לי שהשיתוף בדבר הזה הוא לא קל – את מרגישה חשופה וכפי שכתבת את מאוכזבת.
זה לא שם אותך במקום פשוט – שתדעי שאנחנו רואים את זה וכאן איתך.
ברור שמה שהוביל לרגש הזה היה אירוע שלא היה פשוט לך.
ייתכן וזה היה משבר, כאב גדול או כל דבר אחר.

ב"ה שלא עצרת בתוך כל זה אלא מצאת את כוחות לקום ולברר את מה שקרה באותו מקום, בין אם זה מה שהוביל לתחושות שלך כלפי הקב"ה ובין אם זה בביטוי התחושות שלך כלפי הקב"ה.
לא סתם גם קראנו לזה ביטוי תחושות.
לא חיפשת לקלל ולגדף שם שמים – אמרת איפה את נמצאת מול הקב"ה.
ביטאת הזה כאב קושי.

אם אשתמש בדברים שהאור החיים הקדוש כתב (שמות, ל"ג, י"א). כי שהקב"ה תמיד קרוב אלינו ואנו שמים אותו איפה שאנחנו מבקשים לשים את עצמנו.
קרי, ייתכן ויש בזה גם ביטוי למה שהרגשת כלפי עצמך באותו זמן.
כך שאני לא חושב שיש פה קללה. ואם יש צורך בכפרה, במובן של נקיות, אז זה ביכולת להבין מאיפה הרגש הזה הגיע? איך את יכולה להנכיח את הקב"ה יותר אצלך? כך שאם תגיעי למקום כזה בעתיד במקום להרחיק אותו, תחושי בקרבתו ואהבתו התמידית אלייך.

ברור לי שאת כבר עושה את זה ובעז"ה מחיל אל חיל.
בברכה,
נתנאל, חברים מקשיבים makshivim.org.il