שמי נועם, בן 22 מחולון.
גדלתי לבית חרדי בילדותי, היום אנחנו שומרים מסורת
שומרים מצוות ברוך השם משתדלים לעשות את רצון השם.
אני שומר שבת כל חיי, אמנם לא כהלכתה כלומר לא שומר את כל הל"ט מלאכות אך עושים את השתדלות לא מדליקים אש, לא נוגעים בחשמל כמובן.
אני נמצא במשבר זוגיות בחודשיים האחרונים.
אני נמצא בזוגיות של כשנתיים וחצי עם בחורה בשם יהלי,
בחורה בת 19,
כבוד הרב עם מידות של מלאך,
שמורה בתולה, מכבדת, צנועה, יש בה ענווה, יש בה מידות טובות, הפנים שלה מאירות אור.
אך היא לא שומרת שבת, ולאחרונה היא הציבה לי מעין אולטימטום שאומר תבחר או בזוגיות שלנו או בשבת.
יהלי לא יכולה לחיות עם זה שאני שומר שבת זה קשה לה,
היא רוצה שאנחנו נטייל ונסע למקומות בארץ ובכללי היא רוצה לנסוע בשישי שבת.
מיד אמרתי לה שזה לא מתאים לי וזה גדול מאוד ואני לא מוכן להקריב את השבת למען שום בן אדם בעולם הזה, השבת שלי זה ערך עליון ואני לא מקל ראש, גם לא בעבור אישה.
כעת אנחנו נפרדנו כבר, והפרידה הייתה גם קצת מכוערת,
אך הלב שלה רוצה אותה, אני אוהב אותה וקשה לי מאוד לוותר עליה.
זאת ההקדמה לבעיה שכעת אני נמצא בה, אם יש פרטים שחסרים שאתה צריך לדעת אני אשמח לענות.
אם תועיל בחכמתך ובנסיונך הגדול שעברת בחיים, לעזור לי ולייעץ לי מה עליי לעשות.
אני אהיה בן אדם מאושר מאוד כבוד הרב בבקשה תעזור לי, אני כבר לא יודע מה לעשות יותר.
חשוב לי להדגיש שאני רואה את האישה הזאת כאמא לילדים שלי.
תודה רבה ❤️
שלום לך,
ברור לי שהלב שלך מרגיש לא שלם, אפילו שבור עכשיו.
הוא מרגיש ככה גם בגלל הפרידה, אך גם בגלל מה שהוביל אליה.
בהחלט נשמע כמו סיטואציה לא פשוטה, במיוחד כשאתה מרגיש שהלב שלך עדיין איתה ואתה רואה איתה עדיין עתיד.
אני חושב שכדי לענות על השאלה צריך באמת לחלק את הדברים לשני השברים הללו.
לב שבור
כשלעצמו לא פשוט להיפרד, בטח אם אתה עדין קשור אליה ואתה עדיין רואה עתיד איתה.
זה לא בעיה, אלא זה מה שקורה כשנקשרים.
רק בגלל פרידה, מכוערת או לא, זה לא שבין רגע הלב שלנו אומר 'יאללה, סלאמתק' ומפסיק לאהוב. יש משהו ברגש, הלא רציונלי, שממשיך לאהוב עדין ולוקח לו זמן להתיר את עצמו.
לכן, אני חושב שבמובן הזה נכון לתת קצת זמן ולראות לאן הלב הולך.
ייתכן שבהתחלה הגעגוע יגדל ויגדל ואז אחרי קצת זמן הוא יתיישב, הוא כבר לא יהיה מאוהב.
אני כן חושב שתוך כדי נכון שתחשוב על הצד שלך במה שקראת לו פרידה קצת מכוערת, איך היית יכול להתנהל יותר נכון בסיטואציה.
בהמשך, אחרי שכבר לא מאוהבים, גם להתנצל אם שייך (גם מצד האחריות שלך וגם מצד איך שבה ישפיע עליה).
גם נכון לחשוב מעט מה בדיוק מושך בה?
מה הדברים שבגללם אתה אומר שאתה רואה בה את האמא לילדים שלך (והשותפה שלך)?
היכולת להגדיר גם תעסוק מבחינת הבנת ההתאהבות שלך וגם לדעת מה זה 'הדבר הזה' שמפעיל אותך (בקטע חיובי) ואם זה לא זה – אז לדעת מה לחפש בעתיד.
האם יכול להיות מצב שהיא תרצה לחזור אליך? ייתכן.
הבירור הזה שהוזכר למעלה יכול ממש לסייע לך להבין האם אתה רוצה להמשיך קשר איתה או לא.
ברור שזה גם נוגע בשבר השני – בעולם הערכי שלך
שבור בין ערכים
לכל אדם יש ערכים שהם קו אדום מבחינתו.
מבחינתך אחד מהם זה שבת – מבחינתה זה לכאורה לא בא בחשבון.
אם הייתם נשואים, ייתכן והייתי מביא עצה אחרת.
ברגע שאתה מרגיש שזה אולטימטום אתה בעצם נאלץ לבחור, גם אם זה לא כוונתה, בין להיות אתה עם עולם הערכים שלך או להתאים את עצמך אליה.
אני חושב שבמציאות כזו, כשאתה מוותר על ערך אצלך, הזוגיות עצמה נפגעת, לא רק אתה.
שמירת השבת, כפי שאתה רואה את זה, זה חלק ממך.
אם אי אפשר לקבל את זה – אי אפשר לקבל אותך.
אם אי אפשר לתת לזה מקום בזוגיות ואתה משתנה – אתה לא אתה, וממילא זה פוגע בזוגיות.
הייתי יכול להביא אותו דוגמא על משהו יותר אנושי, לא ציווי אלוקי.
למשך אם היא מעשנת וקשה לה שאתה לא ולכן היא מחייבת אותך לעשן.
זה לא אתה וממילא אם תתחיל – אתה מביא מישהו אחר לזוגיות שזה לא אתה.
אז מה תעשה עם המידע הזה?
זה כבר שלך.
אם בכל מקרה תבחרו לחזור להיות יחד ותרצו לחשוב איך אתה יכול להביא את עצמך ואת הערכים שלך לזוגיות ושהצורך שלה בשבת גם יקבל מקום, אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר במייל או בטלפון לחשוב יחד איך למלא את הצרכים של שניכם.
נתנאל, חברים מקשיבים makshivim.org.il