חברה ממש טובה, ואני מרגישה שזה כבר לא נורמלי..

[שלום לך נערה יקרה]

סליחה על העיכוב בתשובה,
עצם שאלתך מראה על בגרות רבה ועל מודעות גבוהה,
קראתי את שאלתך ומייד ידעתי שאת בכיוון הנכון,
אולי זה נשמע משפט שבא לנחם בלבד, אבל אני באמת מאמינה ש[המודעות לבעיה, בהיא כבר חצי מהפתרון].
אז אחרי שהעלית בעיה וניסחת אותה כל כך טוב ומדויק, אני יודעת שכבר עברת חצי מהדרך אל הפתרון.

גיל ההתבגרות שלנו מתאפיין ברצון עז ליצור קשרים משמעותיים,
אנו לא עוד מסתפקים בהמוניות של החבר´ה,
אנו מחפשים מי שיבין את נפשינו הסוערת,
מחפשים שייגעו בנפשינו, ורוצים גם לגעת בנפשם של אחרים,
העיסוק הזה בעולם הפנימי ממלא אותנו ונותן כוחות,
נותן לנו להרגיש יותר שפויים ומובנים.

ממילא בשלב זה אנו תרים אחר דמות שתוכל להיות עבורינו אוזן קשבת,
ומחפשים לרוב גם להיות כך עבור אחרים.
כל התנועה הזו,
לעבר קשרים אישיים יותר,
היא תנועה בריאה והגיונית.

[הקושי לזהות ולשים את הגבול המדויק, מה נקרא בגדר בריא ונורמאלי, ומה כבר הופך להיות לתלות,
הוא שמביא רבים וטובים ליפול בבעיה שאת מציגה.]

השאלה מתחילה בעצם כאשר אנו מרגישים שהרצון לקשר הופך להיות מקור הכוחות שלנו,
כאשר אנו ניתלים בו ולא יכולים בלעדיו,
כאשר אנו שמים לב שהשיתוף הוא חד צדדי,
אז יש לעשות בירור קטן ולשאול את עצמינו מספר שאלות:

האם אני חושבת הרבה על אותה חברה?
האם היא ממלאת אותי בהרגשה שאני משמעותית ונחוצה בעולם?
האם לפעמים אני מרגישה שאני יותר זקוקה לקשר?
האם המצב רוח שלה משפיע על המצב רוח שלי?
האם היא ´חברת הנפש´ היחידה שלי?
האם אני מרגישה חסר גדול כאשר אנו מתרחקות או אין לה כח אלי?

ישנם עוד הרבה שאלות שיכולות לעזור ולהגדיר עד כמה הקשר בעייתי אם בכלל,
אך באופן כללי,
אם התשובה על רוב השאלות לעיל היא חיובית, בהחלט כדאי לדעת שלפנינו עבודה.

[יש להבין שככל בעיה בחיינו דבר אינו נוצר סתם,
אם הגענו לקשר כזה, סימן מובהק הוא שהקשר הזה ממלא עבורינו חסר כזה או אחר בחיינו.]
נסי לשאול את עצמך:
מה אותה חברה ממלאת אותי?
מה הקשר עימה נותן לי?
מה הרווחים שלי מהקשר?

אינני מכירה אותך, אבל לרוב קשרים אלו באים למלא פונקציה של משמעותיות בעולם,
באמצעות הקשר אנו מרגישים מספיק שווים,
אנו לעיתים גם פחות צריכים לטרוח בקשרים אחרים, מאחר ואנו הופכים קשר אחד למשמעותי,
ובכך אנו פותרים את עצמינו מהשקעה בחברויות אחרות.
אנו יכולים למצוא נחמה שקשורה לתיסכולים מהבית,
ולחפש דמות תומכת שתהוווה מעין תחליף מזערי להורינו.

כל זאת בעייתי מאחר ואלו צרכים שאנו אמורים להתמודד עימם ולספק להם מענה בעצמינו,
חיפוש אדם זר שימלא אותנו במשמעות,
או שייצג אותנו מול החברה,
או שיהוווה תחליף להורינו וכו´,
אינו אמיתי!

[ככלל בחייים אנו צריכים להיות אנשים עצמאיים,
מותר להיעזר בסביבה, אך כאשר ללא הסביבה איננו מסוגלים לתפקד עוד,
סימן שאיבדנו מהעצמיות שלנו,וחבל.]

[אז מה אפשר לעשות?]
אחרי שהבנת מה הקשר הספציפי עליו את מדברת ממלא אצליך,
עלייך מתוך אהבה וסבלנות כלפע עצמיך,
לדעת שבדיוק את אותם הצרכים,
עלייך למלא בעצמך – לעצמך.

למלא את עצמך במשמעות,
בסיפוק עצמי,
במימוש,
בהוצאת כוחות מן הכח אל הפועל ועוד..
את יכולה לבחר כל דרך שממלא אותך בסיפוק על מנת להגיע לתחושות אלו בעצמיך (פיתוח כשרונות, פיתוח קשרים נוספים ועוד)

במקביל הייתי ממליצה על אף הקושי,
למעט בקשר ולצמצמו,
עלייך לבנות קומה חדשה בתוכך,
וכל עוד לא תפני את הקומה הקודמת בה השתמשת עד היום,
לא תוכלי להתפנות לבנייה עצמית (שזוהי בעצם מטרתך),
חשבי על הדרך הנכונה עבורך,
כיצד לשמור על מרחק נכון ולשמור על עצמך.

[את בעיצומה של עבודה גדולה,
אך הרווח שבסופה גדול לאין ערוך והינו נכס לכל החיים!
אין ערל לבניה עצמית,
לשחרור,
לשמחה פנימית וסיפוק עצמי!]

אני מצרפת שני קישורים חשובים באותו הנושא:

http://www.makshivim.org.il/show.asp?id=39239

http://www.makshivim.org.il/show.asp?id=39458

הקב"ה רוצה את בניו עצמאיים משוחררים ושמחים,
אם זוהי עבודך, ודאי הוא מאמין בך שאת מסוגלת לפעול בעבודה זו גדולות.

מאמינה בך ופה לכל שאלה(במייל בהמצורף)
צופיה
tsofia641@gmail.com