חברה שלי נתקה את הקשר

שלום לך.
ב"ה, הנושא שמעסיק אותך הוא נושא חשוב וטוב. שאלתך מורכבת מהרבה שאלות קטנות שתלויות אחת בשנייה כשהבסיס לפיתרון הוא ההבנה מהו האופן העקרוני שבו את רוצה להתייחס לכל המאורע הזה. אל תיבהלי, כבר אסביר את דברי, ואני מקווה שהם יתקבלו על ליבך.
בשאלתך הזכרת שבעקבות יחס 'קר' של חברתך ורצון שלה לגרום לך לקנא בה את מתעצבנת, מתפללת שהיא תתייחס אלייך יפה ובעקבות זה אפילו מגיעה למצב של קושי בתפילה והרגשה שהקב"ה 'עזב' אותך.
אני חושב שכמו בהרבה מקרים, את צריכה לעשות רגע 'פוס' ולחשוב, אולי אפילו לתכנן, מה היחס הנכון שאת רוצה לתת לכל הארוע הזה.
בבסיס הקושי שלך ישנו הרצון החזק שהקשר יתחדש. אבל רגע, האם זה רצון נכון?
אני לא אומר שלא, אבל אולי אחרי שתבררי את השאלה הזו תגלי שכל היחס לעניין צריך להיות שונה.
תראי, אני כאן, רחוק ממך ולא מכיר לא אותך ולא את חברתך, ולכן אינני יודע אם הדברים שאני כותב נכונים. את צריכה לעשות את ה'עבודה השחורה' ולבחון האם הדברים מתאימים למציאות שלך. אני רק זורק את השאלות שאני חושב שהן השאלות הנכונות כדי לברר את העניין כדי לעזור לפתור את המצב בצורה הטובה ביותר. מהצד שלי, השאלה הבסיסית היא למה לחדש את הקשר? אני יודע שזה נשמע מאוד 'קר' אבל בעצם, החברה שלך היא ה'קרה'. אינני יודע מה גרם לה לעשות את מה שהיא עושה, אבל הכל מתחיל שם. אולי באמת אתן כבר לא מתאימות זו לזו מאיזו סיבה שהיא, אולי היא רוצה משהו וחושבת בטעות שהדרך היחידה להשיג אותו היא בדרך שהיא נוקטת ובשיחה פשוטה וישירה תצליחו לגשר על הפער הזה. ממש אין לי את האפשרות לדעת, אבל עצתי לך היא לגשת אליה, לומר לך את תחושתך ולשאול אותה ממה כל זה נובע.
אחד מן השתיים יקרה. או שהיא תענה לך תשובה בוגרת ומסודרת, תשובה שתבהיר מה בעצם קורה כאן, ואז את תצאי 'מאפילה לאורה' ותדעי מול מה את 'מתמודדת', מה הולך כאן, או שהיא תזלזל בשאלתך וכו', ואז אני במקומך הייתי חושב פעמיים האם שווה להשקיע בחברות הזו.
בכל מקרה, אני לא חושב שנכון 'לזרוק' אל הקב"ה את האשמה. לא את ולא אני יושבים שם למעלה ומנהלים את העניינים, ומנקודת המבט הקטנה לי ומעט ניסיון החיים שלי אני כבר בטוח במאתיים אחוז שהקב"ה עושה את העבודה בצורה הטובה ביותר. זו שאלה אמונית גדולה וחשובה כיצד להתייחס לכל העניין של תפילה, איך להשלים עם זה שתפילה לא נענית וכו', אבל הבסיס הוא קודם כל להבין שהקב"ה איננו 'כספומט' שאומרים לו מה להוציא והוא מוציא. ישנה איזו מערכת של בקשות, ותמיד הקב"ה שומע את בקשותינו ושוקל אותן, אבל מנקודת מבטו הגבוהה הוא לפעמים מחליט שאנחנו לא מבקשים את הדבר הנכון לנו (מה שמאוד ייתכן בסיפור שאת מספרת), שאנחנו לא מסוגלים עדיין להתמודד עם המצב שייווצר לאחר שתפילתנו תשמע, ואפילו אם זה מצב טוב, ועוד כל מיני שיקולים כאלה ואחרים. הנקודה החשובה שאחרי כל ההסברים היא שצריך לפתח ביטחון בה' שהוא מחליט [לטובתנו ורק לטובתנו], אפילו אם איננו רואים את זה. (זה ההסבר, או לפחות אחד ההסברים, למשמעות של נפילת אפיים אחרי תפילת שמונה עשרה, אבל לא נכנס לזה. . . בסדר?).
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il

נ. ב: אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, ובו לשוחח ולהעלות כל נושא שרוצים, אחד על אחד. הקו פתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. אנחנו מחכים לכם!