חבר שלי נפרד ממני – כבר לא אוהב אותי

שלום פונה יקרה,
זה קשה וכואב להתנתק ממישהו שהיית קשורה אליו. וככל שהקשר ביניכם היה חזק יותר וכולל יותר חוויות ושיתוף כך הקושי והכאב חזקים יותר ועמוקים יותר. והחסר והגעגוע טבעיים ואמיתיים.
בטח בשלב הזה, כשהפרידה עדיין טרייה.
וכואבת כל כך ומאכזבת.
השלב הזה הוא השלב של הכאב, והעצב והפגיעה.
ובכוונה אני מגדירה אותו כ"שלב". כי זה שלב.
שלב שחשוב לעבור אותו, לתת לו את הזמן שלו. לבכות, להתאבל על מה שהיה.
אבל זה שלב. שלב מקדים לשלב אחר. נוסף.
שלב שתרגישי שעדיין קשה, אבל פחות. שתרגישי שעוד מעט ויהיו לך מספיק כוחות להמשיך הלאה.

אהבה בין בני זוג זה דבר נפלא, זה כולל הרבה רגשות חמים ותחושה של שייכות וזהות, הלב מתעורר לזה, ורוצה את זה,
וככל שבני הזוג משתפים יותר ומעמיקים ביניהם את הקשר כך האהבה הזו מתעצמת ומעמיקה.
והרבה פעמים חלק ניכר מהגעגוע והחוסר הוא לתחושות האלו (בנוסף לגעגוע ולחוסר של האדם עצמו).
ועם זאת,
האהבה היא רגש! רגש אדיר ועמוק.
ועדיין, רגש, ורגש מאוד נתון ותלוי בהרבה דברים. מאוד מתנודד.
וכמו שצריך לעשות הרבה מעשים כדי לתחזק אותו כמו לשתף, לחוות חויות משותפות ביחד, להשקיע בכל מיני דרכים,
כך אפשר להקהות אותו, לגרום לדעוך. בדיוק בדרך ההפוכה.
להשתדל לא לראות אותו, לא לדבר איתו, לא לעשות או ללכת למקומות שיזכירו לך אותו. כמה שפחות לדבר עליו.
להשתדל להתעסק בדברים אחרים, לחזק קשרים עם חברות, להתנדב במה שצריך, לבלות עם המשפחה וכו´,
זה אולי נשמע קצת מלאכותי,
אבל זה כדי לעבור את השלב הזה שאת נמצאת בו,
השלב שבו את רוצה ויודעת שאת צריכה להתנתק רגשית מאותו בחור,
רק שבשלב זה עדיין מאוד קשה.
תרשי לעצמך לכאוב, להתאכזב,
ובמקביל תאמיני בעצמך שאת תהיי מסוגלת להתנתק.
שעכשיו את עומדת בפני תקופה קשה,
אבל, שאפשר להתגבר על זה.
הרבה פעמים מציירים לנו בסרטים ובכלל בתרבות הכללית שאהבה זה משהו שלא עובר, שאי אפשר להמשיך הלאה.
וזה לא נכון.
זה רגש עמוק ומדהים שאפשר לתחזק אותו או לא.
(תנסי להיזכר בקשרים שהיו לך עם חברות מבית ספר יסודי, מן הסתם עם אלה שלא נפגשת בשנים האחרונות אין כל כך קשר).
כתבתי את כל זה מתוך הנחה שבאמת לבחור היה נעים וטוב איתך אבל הוא הרגיש שהקשר ביניכם לא מתמפתח כפי שהוא רוצה.
זה נכון שלפעמים לאחר 8 חודשים ההתאהבות עוברת למשהו יציב ונעים, וטוב שנקרא "אהבה",
אבל שני הצדדים צריכים לרצות ולשמוח בזה.
ובמקרה כזה קשה לשכנע את הצד השני אם הוא לא מרגיש ככה,
וכל מה שנותר מבחינתך הוא להמשיך הלאה.
אם את בכל זאת רוצה לדעת שעשית את כל מה שאפשר, לוודא סופית שאת צריכה להמשיך הלאה אולי כדאי לך לבקש מגורם שלישי (מישהו מבוגר, רב או אפילו מישהו מקצועי שמכיר את שניכם) שיוכל לברר אם מבחינתו העניין סגור או שסיום הקשר היה מלחץ או בהלה מכך שהקשר מתחזק.
אני יודעת שהאפשרות הזו תיטע בך תקוות שאולי יהיו תקוות שווא.
אבל, מצד שני, בירור רציני של העניין יוכל להסיר ממך את הספקות בקשר לאפשרות כזו ויהיה לך יותר קל ואמיתי להמשיך הלאה אם תדעי שאין סיכוי לבנייה של קשר מחדש.
ובכל מקרה, מה שלא יהיה.
התמודדות כזו מחזקת את האמונה בהשגחה הפרטית. בכך שלכל אחד יש את המסלול המיוחד שלו עם הקשיים והנסיונות שלו שהוא צריך לעבור,
ודווקא הקשיים הגדולים הם אלו שבונים את האדם.
ולא מגיעים לו במקרה,
אלא מכיוון שזה השביל המיוחד שהוא צריך לעבור,
והקשיים האלו הם אלו שיהפכו אותו למיוחד ומלא כוחות וכישורים כמו שהוא.
בהצלחה רבה,
בתקופה הלא פשוטה שאת עומדת לפניה.
תאמיני בכך שזה יבנה אותך,
שהקושי הזה יצמיח ממך דברים עצומים,
ושבע"ה בהמשך יהיה קל יותר. (ככל שיעבור הזמן הרגש ידעך לאט לאט..)
בהצלחה רבה!
את מוזמנת לפנות אלי למייל בשמחה,
tepernaama@gmail.com