לחברים מקשיבים, שלום רב.
אני חוזרת בתשובה כמעט 8 חודשים במשפחה חילונית לכל הדעות. קשה לי להתמודד עם כולם כל יום מחדש. מאז שחזרתי בתשובה, המשפחה אומנם לא מנדה אותי, אך ממש מתייחסת אליי אחרת, ממש כמו נטע זר, ובהתאם לכך אני מרגישה רע. אני יודעת שאני לא הולכת לוותר, אני אמשיך להיות דתיה ואפילו להתחזק יותר ויותר, אבל אני בטוחה שהמשפחה שלי אף פעם לא תקבל אותי. אם הם בקושי מקבלים אותי עכשיו, למה שיקבלו אותי בעתיד?
זה מאוד מעיק עליי. מאוד. אני יודעת שאני לא הולכת לוותר בשום אופן, אלא אני מתכוונת לפתור את זה. ניסיתי וניסיתי, ופשוט לא הצלחתי. זה פשוט לא הולך לי.
מה אתם אומרים? איך אוכל להתמודד עימם?
בבקשה, תעזרו לי.
אפרת.
שאלה נוספת: לחברים מקשיבים שלום, יש לי בעייה אני מתחילה יותר לשמור מצוות בתחומים רבים, אך חברותיי קצת צוחקות מזה ולפעמים שצריך להתפלל או לברך אני קצת מתביישת מול כולם שמה יצחקו עלי, אני יודעת שאני לא צריכה ובכל זאת אני עושה זאת, מה עלי לפי דעתך לעשות?
שלום אפרת!
כל הכבוד על הדביקות בדרכך. דעי ש"כל ההתחלות קשות", ועם הזמן – הוריך יתרגלו ואפילו יראו את היופי שבדרכך החדשה. הגאולה באה "קמעא קמעא" (=לאט לאט). אחדות בין בני הזוג נוצרת בהדרגתיות, נסיון במקצוע נרכש עם הזמן – כל דבר חשוב נבנה על ידי תהליך. וכך גם הקשר עם ההורים. אל תתיאשי! אנו מכירים משפחות רבות שבתחילת הדרך חוו מריבות, האשמות, ניכור, ובהמשך נוצרו נחת וקשרים חזקים. נוכל גם לקשר אותך ואת הוריך עם משפחה כזאת, ל"דיסקוס" משותף. כדאי שתצרי קשר עם מישהו בוגר ומנוסה במקום מגוריך כדי לבדוק באופן מפורט מה ניסית, איך הם הגיבו, ואיך כדאי להמשיך. אם אינך מוצאת עם מי לשוחח באריכות – ננסה לעזור לך בכך. תוכלי ליצור איתנו קשר בעניין.
ולגבי החברות: אפשר לברך בשקט ולהתפלל בצד. באמת אין סיבה שתכניסי את עצמך לתוך מצב לא נעים שבו צוחקים עליך. ככל שתתחזקי ותעמיקי בעולם התורה, יותר תדעי מה להשיב ופחות תוטרדי מדעת הקהל. גם החברים יראו שאת נבנית טוב ויעריכו אותך.
נשמח להמשיך לעזור, אך העיקר הוא קשר חי עם אנשים דתיים-תורניים במקום מגוריך.
בהצלחה
טל, חברים מקשיבים
