חול ונסיעה בשבת

דנית שלום.
השאלה שאת מעלה היא קשה מאד, שכן יש בה סתירה של ערכים. מצד אחד – שלום בית, מצד שני – שמירת הלכה בכלל, והלכות שבת בפרט.
נכון הוא שלפעמים שלום בית גובר, וחכמים אף התירו לשנות (לא לומר אמת) בשביל שלום בית, אולם לעבור על הלכה – אפילו על דברי חכמים – אסור.
כך נאמר בהלכה לגבי כיבוד הורים: "אמר לו אביו לעבור על דברי תורה, בין מצות עשה בין מצות לא תעשה, ואפילו מצוה של דבריהם, לא ישמע לו." (שולחן ערוך יורה דעה הלכות כבוד אב ואם סימן רמ, סעיף טו)
בכלל, כיוון שאתם יהודים שומרי הלכה, והם – לא, נכון לדבר על כך באופן גלוי, ולהציב את ההבדלים, את העובדה שיש דברים שאסור לכם, כמו שאני מניח שאתם עושים בקשר לאוכל.
כאשר הדברים מונחים על השולחן, ומדברים עליהם בגלוי – הדבר מונע מבוכה וקונפליקטים.
מכאן לשאלתך הפרטית בעניין נסיעה בשבת.
ברכב פרטי הנסיעה מאד בעייתית, גם אם הנהג אינו יהודי, מכיוון שמשקל כל נוסע משפיע על כמות הדלק הנצרך, ולכן הוא גורם לתוספת בעירה.
לגבי רכב ציבורי בעיקר רכבת, שאין כמעט השפעה של נוסעים בודדים על הדלק – יש עדיין מספר בעיות: א. אסור לטלטל חפצים ברחוב ואליו. בעיה זו ניתנת להיפתר כמו שאת כותבת, באופן שלא לוקחים דבר מלבד בגדים. ב. איסור מראית העין. דבר זה קיים במקום בו גרים יהודים, שיכולים לראות אתכם עולים על הרכבת. גם בעיה זו פתירה אם אין שם יהודים. ג. יציאה מחוץ לתחום. כלומר, בנוסף לאיסור הטלטול בתוך היישוב, קיים איסור של יציאה מחוץ לתחום. (מעל ק"מ אחד מחוץ ליישוב). לפי זה, נסיעה בתוך העיר עצמה יהיה מותר.
אם כל התנאים הללו מתקיימים, כלומר: לא לוקחים חפצים, אין במקום יהודים, לא נוסעים מחוץ לעיר, והנסיעה ברכב ציבורי כמו רכבת – ניתן להקל.
גם זה רק בדיעבד, ולכתחילה צריך לדבר ולהסביר את הבעיה, כדי שההורים יהיו מועדים לכך, ולנסות לתכנן נסיעות משותפות בימים אחרים, למשל בימי ראשון שהם בדרך כלל בחו"ל ימים שלא עובדים בהם.
כל טוב ובהצלחה.