אני חוזר בתשובה, לומד בישיבת הסדר לאחר שהייתי בישיבה חרדית של חוזרים בתשובה. בשתי מילים- קשה לי. אני לא מצליח לתפוס כלום, אני לא מבין כלום, יש לי גם להשלים בגרויות כי לא עשיתי 12 שנות לימוד כי הייתי בבי"ס חילוני וההורים לוחצים. אני לא מצליח לשבת הרבה זמן וללמוד. כל פעם שאני מגיע הביתה יש לי נפילה חזקה. אני כבר מיואש אני מתגעגע לכל הקטע של הבנות שהיה לי, וכל הזמן עולים לי זכרונות, ואפילו לחשוב זה אסור אז צריך לדחוק את זה הצידה וזה אוכל אותי. אני כבר לא יודע מה לעשות.
שלום לך,
בפתח דברי איני יכול שלא להביע את התפעלותי והערכתי העמוקה כלפיך, על כך שלמרות הקשיים הנך נחוש בדרכך ואינך מוותר. נזכר אני בדברי הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ז, הלכה ד): "אל ידמה בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העונות והחטאות שעשה. אין הדבר כן, אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם, ולא עוד אלא ששכרו הרבה שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו, אמרו חכמים מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו, כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם מפני שהן כובשים יצרם יותר מהם".
אתה מרגיש קושי, ובצדק. מעולם הרחוק מעבודת ה' החלטת החלטה אמיצה לשנות כיוון, לפנות לדרך התורה והמצוות, ובאופן טבעי אין הדבר פשוט ליישום.
ראשית, דע לך כי "שבע יפול צדיק וקם". אדם אינו יכול להיות מושלם בבת אחת, ולכן טבעי ונורמלי שיהיו בתחילת הדרך נפילות – העיקר הוא לקום אחרי הנפילה. כמובן שבשעת הנסיון תעשה כמיטב יכולתך, אבל אחר כך אל תרבה במחשבה על העבר אלא התרכז ב"עשה טוב", בתיקון מכאן ולהבא, והיה סמוך ובטוח שלאט לאט יהיה לך הרבה יותר קל. זכור כי הקב"ה אינו מצפה ממך להיות מושלם בבת אחת, הוא יודע את המקום ממנו אתה בא ויודע שהדרך ארוכה, ולכן הקב"ה שמח על כל השתדלות.
אני רוצה לציין מספר היבטים כלליים הקשורים לקשיים בהם אתה חש, לפני שאגע בשאלה כיצד להתמודד בפועל עם הקשיים עצמם.
א. חשוב לא רק על מה שעדיין נשאר לך לתקן, אלא גם על חצי הכוס המלאה – על הדרך הארוכה והלא פשוטה שעברת כבר, על כך שאתה נמצא בכיוון הנכון. עצם העובדה כי הקושי להתקרב לה' מפריע לך, מוכיחה עד כמה התקדמת. ראה על כך את דברי הרב קוק באורות התשובה (ח, טז): "כשעולה על ליבו של אדם לשוב בתשובה שלמה, ולתקן את כל מעשיו והרגשותיו, אפילו במחשבה בלבד, לא יפול ליבו בקרבו ממה שהוא נחרד מפני רוב העוונות, שנעשו אצלו יותר מורגשים. כי כך הוא טבע הדבר, שכל זמן שהאדם הוא נרדף מפני זעף הטבע הגס וחשכת המידות הרעות הסובבות אותו איננו מרגיש כך כך בחטאיו, ולפעמים שאינו מרגישם כלום, והרי הוא צדיק בעיניו. אבל כיון שכוחו המוסרי מתעורר מיד נגלה אור הנשמה, ועל ידי האור נבדקת היא נפשו כולו אצלו, ורואה הוא את כל כתמיה, ולבו דואג בקרבו בחרדה גדולה על מיעוט שלמותו ועומק נפילתו. אבל דוקא אז ישים אל לבו, שראיה זו והדאגה הבאה עמה הנה הן הסמנים היותר טובים המבשרים לו ישועת עולמים בתיקון הנפש, ויתחזק מאוד בזה בה' אלוקיו".
ב. זכור תמיד כי אינך לבד!!! הקב"ה נמצא יחד איתך, שמח בכל התקדמות ומסייע בידך, שכן לימדונו חכמים "הבא ליטהר מסייעים אותו". על כן, בקש מהקב"ה בתפילה בשפתך הפשוטה שיסייע בידך. אפשר גם להיעזר בתפילה שאנו אומרים ביום הכיפורים "גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, ומי מעכב? השאור שבעיסה (יצר הרע) מעכב. יהי רצון מלפניך שתעזרנו לעשות רצונך בלבב שלם" (איני בטוח שזהו הנוסח המדוייק, אך אין הדבר משנה).
ג. חשוב להפריד בין הרצון ובין ישומו בשטח.
אתה רוצה לתקן הכל, וזה מצויין – אך כדי ליישם זאת זכור כי קשה להתמודד עם המון דברים בבת אחת. אחרי הדרך הארוכה שכבר עברת לפניך עוד כברת דרך – צעד בה לאט לאט אך בבטחון. בחר לעצמך כל פעם חלק מסויים בו תתמקד, ועליו תעבוד. הרי הקב"ה יודע שאינך מלאך ואינך מסוגל להפוך את אישיותך בבת אחת, ועל כן ודאי שאין הוא מצפה ממך לעשות זאת. יחד עם זאת תשמור תמיד על הרצון לתקן הכל – הקב"ה שמח לא רק על המעשים אלא גם על הרצון, כשם שאבא שמח על הרצון של בנו לעשות לו נחת רוח, גם כשאין באפשרות הבן ליישם בבת אחת את כל רצונו.
ד. זכור כי הקשיים מקנים את הערכים בנפש. טבע האדם הוא שהוא מרגיש קשר לדבר ככל שהוא עמל עליו יותר: לא דומה צערו של אדם שאיבד מתנה לצערו של אדם שאיבד דבר שעשה במו ידיו. כך גם ביחס לעבודת ה': בזכות הקשיים והמאמץ אתה נעשה קשור הרבה יותר לריבונו של עולם. גם על כך ראה את דברי הרב קוק (יג, יא): "גדול ונשגב הוא אושר התשובה. האש השורף של צער החטא בעצמו הוא מזקק את הרצון, מטהר את האופי של האדם לטהר בטהרה עליונה ומאירה, עד שהעושר הגדול אשר באוצר החיים של התשובה הולך ומתפתח לפניו. הולך הוא האדם ומתעלה על ידי התשובה, על ידי מרירותה ועל ידי נעמה, על ידי יגונה ועל ידי שמחתה, אין דבר מצרף ומטהר את האדם, מעלהו למעלת אדם באמת, כהעמקת התשובה, "במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד".
ה. ההתמודדויות מהוות "תשובת המשקל", כל פעם שאתה מתגבר על קושי ומצטער בכך יש בכך כפרה על העבר.
ביחס לנקודות שהזכרת:
בעניין השלמת הבגרויות, אולי ביכולתך לנסות להסביר להוריך שאינך דוחה את בחינות הבגרות מתוך חוסר הכרה בערכם, אלא משום שאתה עסוק בבגרות החשובה ביותר בעולם: הבגרות הרוחנית, הבגרות בעבודת ה'. זוהי בניית הקומה הבסיסית היהודית, קומה המאירה ומעניקה משמעות לכל המשך החיים כולם, ואחרי בניית קומה זו תוכל לפנות לדברים חשובים נוספים. אז גם תהיה הרבה יותר שלם עם עצמך ותוכל לעשות טוב יותר אפילו את השלמת הבגרות. נסה להסביר להם שגם אם הם אינם מסתכלים כך, זוהי אמונתך ואתה מבקש מהם לכבד אותה.
בעניין הקושי ללמוד, אני חושב שבאמת עליך ללמוד בקצב שלך, ואם אתה חש שהלימודים בישיבה מבוססים על מדרגות קודמות שעדיין לא טיפסת בהם – כדאי שתדבר על כך עם רבנים בישיבה שברצונך להשלים את הפער תחילה. אמנם דע שלימוד תורה בשלב הראשון הוא תמיד אינו פשוט, משום שנפגשים עם עולם חדש, שפה חדשה ומושגים חדשים – אך אחרי שמתרגלים הוא נהפך להיות מחייה נפש, המאיר את החיים כולם.
ביחס להרהורים – לסלק הרהורים היא באמת אחת המלאכות הקשות. דומה הדבר לאדם העובר ניתוח שנועד לסלק נגיפים זרים שבתוכו. ניתוח הוא דבר כואב, אך מרפא. כך גם כאשר עולה בלבך הרהור חשוב על כך שההרהור מציף על פני השטח חלקים מקולקלים, ונותן לך את האפשרות לסלק אותם מתוכך, בכך שאתה מתגבר עליהם. כל ההתגברות על הרהור מקרבת ומחברת אותך לקב"ה, כפי שאומרים חכמים כי על המנעות אדם מלעבור עבירה מקבל אדם שכר כאילו עשה מצוה. כאשר הדבר אינו הולך – אל תיקח זאת ללב יותר מידי, משום שכך הוא הסדר – תחילה נופלים ואחר כך קמים. תתמקד בעתיד ולא בעבר והמשך להשתדל.
כמו כן, אם בכל זאת אתה חש בקשיים גדולים שאינך מסוגל להתגבר עליהם – פשוט התמקד בדברים אחרים, כמו שכתבתי קודם.
אגב, אולי הפיתרון לכך הוא להתחתן, אבל בנושא זה כדאי להתייעץ עם תלמיד חכם שמכיר אותך ותוכל להתייעץ איתו האם זה הרגע המתאים לצעד כזה.
לגבי הקשר עם ההורים אפנה אותך לתשובות נוספות שלנו בנושא זה-
http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=21544
http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=20174
http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=14121
http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=949
אכן קשייך אינם פשוטים, אך בע"ה הם ימלאו את תפקידם ולאט לאט יעברו, ואז תזכה לעבוד את ה' אך ורק מתוך נחת, שמחה וחשק. חזק ואמץ!
אשמח מאוד להיות איתך בקשר בכל זמן שתחפוץ ולשוחח על מה שתרצה. אני מצרף את הכתובת והטלפון שלי (נשלח אישית לשואל).
יעקב, חברים מקשיבים
תשובות נוספות שלנו בעניין קשיים בדרך של חזרה בתשובה – http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=22970
http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=20148
http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=2872
http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=4197