חטאתי הרבה. האם יש לי אפשרות לתשובה?

שלום דבורה.
כאשר אנו עוסקים בתשובה, הדבר הראשון שצריך שיהיה ברור הוא ש"אין לך דבר העומד בפני התשובה". "שובו בנים שובבים, ארפא משובותיכם!" הקב"ה אוהב את בניו, אפילו כאשר הם חוטאים – ומשום כך נתן להם פתח הצלה בכל מצב בו הם נמצאים. לכן, לעולם אל יאוש! להיפך, כל מחשבה של תשובה הינה מקור לשמחה גדולה על ההתקרבות לה'.
המשפט ששמעת נאמר בגמרא (מסכת יומא פ"ו ע"ב). הגמרא אומרת שכאשר אדם שב מיראה אזי חטאיו נעשים לו כשגגות, אך אם הוא שב מאהבה – הרי הם נעשים כזכויות.
כמובן שמשפט זה זוקק הסבר: כיצד יתכן שמעשה שהיה חטא הפך להיות זכות? נאמרו בכך מספר הסברים, וכאן אכתוב אחד מהם, בעזרת משל. כל רעיון התשובה נובע מאהבתו של הקב"ה את בניו, ועל כן הרבה עקרונות שבתשובה ניתן להבין דרך משל על הורים ובנים: ראובן הוא "ילד טוב ירושלים", בטבעו הוא ממושמע ואינו זקוק למאמצים גדולים מידי כדי לשמוע בקול הוריו. טל הוא בן שמילדותו עשה בעיות, התחצף להורים וככל שגדל התרחק מהם, שקע בהימורים ובפשע – נגד חינוך הוריהם. ביום בהיר הופיע לפתע טל, ובדמעות שליש הביע את חרטתו העמוקה על התנכרותו להוריו, שכל כך היטיבו עמו ואף על פי כן לא עשה את רצונם.
שני הבנים אהובים, אך מי מהם ראוי יותר להערכה ולקרבתם של הוריו?
אפשר לומר שיש ביניהם תחרות צמודה. מצד אחד, ראובן מעולם לא חטא להוריו ועל כן יש לו מעלה שאין לטל. מצד שני, טל התקרב להוריו מתוך אהבתו אותם למרות שהיה רחוק מהם, וזה התאפשר דוקא בגלל שחטא! עצם תהליך ההתקרבות יש בו מה שאין במצב סטטי- קבוע. כאשר נפגשים חברים לאחר זמן רב – רגע הפגישה, שבא בעקבות הפירוד, יש בו עוצמה שאינה קיימת לאחר שהחברים כבר מתרגלים לקרבה ביניהם. אצל המלאכים למשל אין אפשרות של חטא אך משום כך אין להם גם אפשרות להתקרב מבחירתם החופשית לקב"ה. ניתן לומר שככל שאדם היה רחוק יותר כך גודלו של תהליך ההתקרבות.
כך כתב הרמב"ם (הלכות תשובה ז, ד): אל ידמה בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העונות והחטאות שעשה. אין הדבר כן, אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם, ולא עוד אלא ששכרו הרבה שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו, אמרו חכמים מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו, כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם מפני שהן כובשים יצרם יותר מהם". עוונות הופכים לזכויות משום שבדיעבד הם מהווים מנוע לתהליך ההתקרבות לה', ומביאים לרמה של קרבה שאינה קיימת אצל מי שמעולם לא התרחק.
עכשיו נגיע לעוד בן. צחי היה אמנם בן טוב, אבל אחרי שראה את גודל האהבה שהרעיפו הוריו על טל שחטא וחזר, החליט שגם הוא יברח מהוריו ואחר כך יחזור אליהם. וכך עשה. ההורים שהבינו את הלך רוחו לא קיבלו את פניו בנשיקות, משום שידעו שתשובתו אינה אמיתית, הוא כלל לא השתנה מהיום שעזב אותם, ומבחינתו גם היום הוא עדיין לתכנן לחטוא ולשוב. אם אדם אומר אחטא ואשוב, אחטא ואשוב "אין מספיקין בידו לעשות תשובה".
כאשר אדם שב בתשובה חשוב שהוא מצד אחד יכיר בערכה העצום, יכיר בכך שהוא על המסלול הנכון. אולם יחד עם זאת חשוב שלא להגיע משום כך לזחיחות הדעת, לאדישות ממעשה החטא. מבחינתו של האדם השב עליו להצטער תמיד על כך שחטא. השילוב בין שתי תחושות אלו מתואר בדברי הרב קוק (אורות התשובה ז, א): "טבעה של התשובה היא, שהיא נותנת לאדם מנוחה וכובד ראש כאחד. היא מנחמת אותו גם בהרהור תשובה, בנקודה אחת קטנה מאורה הגדול כבר מונח אושר רם ונישא של עולם מלא, ועם כל זה היא מצגת לעיני רוחו תמיד חובות של השלמה, המצילות אותו מזחיחות הדעת, ונותנות עליו אור מתוק הנותן ערך גדול וקבוע בחייו".

באופן הלכתי אין כל מניעה להינשא לכל יהודי, מלבד לכהן גדול שמותר לו לשאת בתולה בלבד, כמפורש בתורה (ויקרא כא, יג). יש להעיר כי גם לכהן שאינו כהן גדול אסור לשאת אשה שזינתה, אך זאת דוקא כאשר הזנות היתה בזמן שהאשה היתה נשואה.
חזקי ואמצי
יעקב, חברים מקשיבים