חטאת נעורים-יאיר, 14
שלום רב!
אני מתנצל מראש על אריכות השאלה.
אני כותב את השאלה הזאת באמצע הלילה אחרי המון מחשבה עם עצמי.
אני נולדתי לבית חילוני, אני לומד בבית ספר חילוני ומוקף באנשים חילונים גם איפה שאני גר.
כשהתחלתי ללמוד לבר מצווה, הרב לימד אותי על עקרונות היהדות והאמונה, והצליח לעניין אותי!
התחלתי לבוא לבית כנסת בשישי בערב, ללמוד קצת, לחקור קצת, לקרוא קצת, מפה לשם אני מוצא את עצמי ואת אח שלי שאיתי ביחד ב״תהליך״ (הוא 6 שנים יותר מבוגר ממני) מבינים שאנחנו פספסנו כל הזמן הזה את האמת, ואנחנו התחלנו עוד קצת לקרוא, נשארנו בקשר עם הרב שליווה אותי בלימודים. ככה מצאנו את עצמנו לאט לאט לומדים ומתחזקים ב״ה, והיום אנחנו הולכים כל יום להתפלל כשאפשר, שומרים שבת, מניחים תפילין. לא מזמן קראתי את הספר ״בגן האמונה״ שהוא באמת עשה לי את השינוי במחשבה. הגעתי למסקנה אחת – אני רוצה להיות עבד השם! לעשות רצון השם! אין עוד דבר שכל כך חשוב לי בחיים.
היום אני עדיין לומד במסגרת חילונית, אבל חי אורח חיים דתי כשחצי מהבית חיים אורח חיים חילוני-מסורתי.
בעזרת השם אני עוד אעבור למסגרת דתית אבל עדיין קשה להורים שלי עם השינויים.
בבית ספר חונכתי שלהוציא זרע לבטלה זה חס ושלום טוב, עוזר לשחרר מתחים ואפילו אמרו לנו בכיתה בשיעורי חינוך מיני שכדאי לעשות את זה.
בתור ילד בכיתה ו׳ שיושב בשיעורים האלה, ידעתי שיש איסור כזה בהלכה, אבל עוד הייתי רחוק ולא השקעתי בזה יותר מידי מחשבה.
מצאתי את עצמי בכיתה ו׳ ואפילו בתחילת כיתה ז׳ קצת אחרי גיל 13, רואה סרטונים אסורים באינטרנט, ומנסה להוציא זרע לבטלה.
בגיל הזה הגוף עוד לא היה מספיק מפותח כדי להוציא שכבת זרע, ולכן כשניסיתי לא הצלחתי להוציא ממש את נוזל הזרע, אבל בכל זאת רציתי לעשות את זה והייתה לי כוונה לעשות את זה.
אני חושב שיקח הרבה זמן עד שהמראות שראיתי באינטרנט יצאו לי לגמרי מהראש, לפעמים זה קופץ לי במחשבה וקשה לי מאוד בגלל זה.
כל זה היה לפני שלמדתי והתקרבתי לה׳ יתברך.
גם במצוות שבין אדם לחברו באותה תקופה לא הייתי הכי חזק, לא הייתי טיפוס שאוהב לריב אבל היו כמה אנשים שסיימתי את הקשר איתם בצורה לא טובה.
היום אני נמצא איפה שאני נמצא, המראות שראיתי לא יוצאות לי מהראש, לפעמים זה גורם לי להרהורי עברה שבאותו רגע אני אפילו נהנה מהם אבל אחר כך מתחרט שלא מנעתי אותם והתעסקתי במשהו אחר. אני מנסה כמה שיותר לשמור על העיניים.
היום התפייסתי עם רוב האנשים שסיימתי איתם את הקשר לא טוב באותה תקופה, חוץ ביחד אחד שאני לא מצליח למצוא אותו, אני אפילו לא זוכר איך קוראים לו.
כמות החטאים שעשיתי באותה תקופה, בין ביני לבין החברים שלי או ביני לבין המקום הייתה די גדולה. והחטאים עדיין ממשיכים להיום על ההרהורי עבירה הבלתי פוסקים.
איך אני יכול לדעת שה׳ יתברך יסלח לי את כל מה שעשיתי? מה אם עשיתי יותר מידי וכבר אין דרך לכפר על כל מה שהיה?
השאלות שלי הן:
1. האם זה שניסיתי להוציא זרע ולא ״הצלחתי״ (בגלל שגופי עדיין לא היה מפותח מספיק) עדיין אומר שאני חייב כמו אדם שהוציא נוזל זרע? או שזה פחות חמור?
2. האם יש לך עצה איך אוכל למחוק את הזיכרונות האלה מהראש שלי ולהכניס יותר מחשבות טובות לראש שלי ולהפסיק עם כל הרהורי העבירה?
3. איך אני יכול לדעת שה׳ יתברך יסלח לי את כל מה שעשיתי? מה אם עשיתי יותר מידי וכבר אין דרך לכפר על כל מה שהיה? בכל זאת, חלק ממה שראיתי מלווה אותי עד היום הזה.
4. אם אדם שהעלבתי אותו בגיל 12 עבר דירה, או החליף מספר טלפון, ואני כבר לא יכול למצוא אותו ואני גם לא בטוח שהוא זוכר שהעלבתי אותו, אני עדיין חייב לפייס אותו כדי לתקן?
5. מאיזה גיל אדם נענש. על חטאיו?
סליחה על אריכות השאלה. כתבתי כאן כל מה שמטריד אותי כבר יותר משנה ולא עוזב אותי, מחשבות שרודפות אותי כבר הרבה זמן.
תודה מראש על התשובה ועוד פעם סליחה על האורך.
שבוע טוב ומבורך.
שלום לך,
נתחיל בזה אחי שממש ממש חיזקת אותנו.
הסיפור שלך הוא ממש לא מובן מאליו והוא פשוט מעורר השראה!
חיזוק שאין כמותו – אז תודה!
אכן, בדרך יש דברים שאתה רוצה לתקן, לשנות – להביא את עצמך למקום טוב.
אחד מהם הוא לא לחשוב על כל מה שראית, וכמו שאמרת ייקח זמן עד שזה ייצא לך מהזיכרון
לפעמים, כשמנסים להילחם במשהו, מקבעים אותו.
אני לא בעד לטאטא דברים או להעלים עין – אבל אם תרכז את המחשבה ב'עשה טוב, במה אתה רוצה שיהיה הזיכרון הנשלף שלך, התת מודע שלך, במקום מה לא, ה'סור מרע', יתכן ותצליח לעשות את השינוי בצורה יותר מהירה ואפקטיבית.
מבין?
נכון שמתגנבת מחשבה שאין דרך כפרה – אבל תמיד יש דרך לעשות תשובה.
זה משהו שקיים ואנו רואים את זה כל הזמן.
בדברים שבין אדם לחברו ה' יסלח לך אחרי שאתה תעשה את מה שאתה יכול כדי שחברך יסלח לך.
ובאשר לבין אדם למקום, כאשר אתה מכפר על בין אדם לחברו ואתה עושה תשובה על בין אדם למקום אז יש גם כפרה בין אדם למקום.
איפה זה פוגש את השאלות שלך?
1. לכאורה זה חמור פחות, גם כי לרוב הקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה לזכותנו ולא לחייב אותנו (רבנו יונה בספר שערי תשובה מדבר על זה ומתי ה' מצרף מחשבה טובה למעשה באופן שמחייב אותנו, אבל לדעתי אתה לא שם).
2. במקום לחשוב איך לא לחשוב על הפיל הורוד – תנסה לחשוב על מה שאתה רוצה לחשוב, כמו שאמרנו.
3. אני חושב שמעבר למה שכבר כתבתי, חשוב מאוד שתאפשר לעצמך לסלוח לעצמך ולחשוב איך אתה נבנה ממה שאתה חווית, לאו דווקא בתחום של מראות – אלא איך אתה יוצר לעצמ את האפשרות ללמוד איך להתחזק ולהישמר מדברים שפוגמים לך בנפש. כך אתה יכול להפוך את הזדונות, את החטאים, לזכויות כי זה בונה אותך.
4. ברור שעדיף שתנסה לתקן, אך אני חושב שככל שעשית כל מה שאתה יכול כדי לאתר אותו ללא הצלחה (בין אם זה מספר טלפון או רשתות חברתיות) אז יש גם מקום לשחרר.
5. ישנם גישות שונות אם אין נענשים על חטא מתחת לגיל 20, אם אין כרת על חטאים מתחת לגיל 20, בי"ד של מעלה לא מעניש על חטאים מתחת לגיל 20, חייבים על חטאים מעל גיל 13 או שפשוט העונש מגיע אחר גיל 20.
אני חושב שאתה לא צריך לדאוג בהקשר הזה, אלא להתרכז בעשיית הטוב.
לפעמים הדאגה מחטאים מכנסת אותנו, סוגרת עלינו במקום לדאוג לעשיית טוב.
מקווה שהדברים הצליחו לתת מענה.
בברכה,
נתנאל, חברים מקשיבים makshivim.org.il
