חלוקת התורה על פי הנוצרים

שלום לך.
למה קיימת החלוקה?
היסטורית היה צורך בחלוקה מסויימת משום שלא נוח לעבור על ספרים שלמים, בעיקר לאחר התפתחות המפתוח והקטלוג (לפני כאלף שנה זה התחיל בכנסיות) היה צורך בהפניות נוחות לתנ"ך מספרים וממאמרים אחרים.
אי לכך כומר אנגלי במאה השלוש עשרה (למניינם) חילק את הספרים ל'קפיטלים' (שאנו קוראים להם פרקים). גם מדפיסים יהודיים השתמשו בחלוקה זו בעקבות הנוצרים ודבר זה השתרש והתקבל בעולם היהודי כולו.
למה לא משנים?
הסיבה היא פשוט בגלל שהתרגלנו לחלוקה זו שמבחינה תוכנית היא חלוקה יחסית טובה ברוב המקרים היא קולעת לחלוקת העניינים השונים והיא מחלקת על פי נושאים ומעבר בין אירועים וסיפורים.
נוחות – הראשונים והאחרונים התייחסו לספרים כך בחלוקה זו לפרקים, ולכן קל יותר להשתמש בהפניות אלה.
לשנות זה די לא מציאותי כי כדי לעשות משהו חדש שיהיה יעיל צריך שכולם יסכימו עליו ומאחר וכיום לא יצליחו ליצור חזית אחידה לגבי שום דבר אז זה לא יעיל שלכל אחד תהיה חלוקה אחרת של פרקים ופסוקים.
כך גם לגבי התאריך אנו מונים לבריאת העולם למרות שהדבר שנוי במחלוקת די גדולה. עד אמצע תקופת הראשונים מנו למניין שטרות, וכיום גם אם רוצים לשנות את המניין שיהיה ליציאת מצרים (כמו שעקרונית היה ראוי – 'החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה') זה יהיה בלתי אפשרי לגייס הסכמה רחבה מספיק למשהו אחיד.
חלוקה אפשרית אחרת היא על ידי הסדרים (המופיעים בהוצאות תנ"ך שונות (כדוגמת קורן)). חלוקה זו היא אמנם מעוגנת במסורת היהודית אולם היא לא מוכרת וגם היא מחלקת בתוך עניינים ונושאים. חלוקה זו ידועה לנו במסורת רק לגבי התורה אך מאוחר יותר היא הורחבה לשאר התנ"ך).
בסופו של דבר יש לזכור שהחלוקה אינה מסורת יהודית ולא מחייבת לשום דבר. פעמים רבות החלוקה מטעה, והנושא מסתיים באמצע פרק (וכך למשל פרשת השבוע – תרומה מסתיימת שני פסוקים לפני סוף הפרק הנוצרי).
גם בשימוש בחלוקה הקיימת כדאי להשתמש באותיות ולא במספרים כדי להבדיל את החלוקה מספרי חול שונים. [באופן כללי לגבי חלוקה לקטעים קצרים יש להעיר כי זו תופעה שהתפתחה יחסית מאוחר כדי לאפשר לימוד קטעים קצרים והפניות מדוייקות, כך שגם ברמב"ם החלוקה להלכות אינה שלו ויש לה כמה שיטות כך שגם שם כדאי לשים לב שהחלוקה להלכות אינה בהכרח מעבַר למשהו חדש.]
יהונתן, חברים מקשיבים