לפני כמה חודשים, בשבת בערב, נכנסתי לחדר אמבטיה של ההורים שלי כי אמא שלי ביקשה ממני להביא לה משם משהו, וכשיצאתי בטעות כיביתי את האור, ומיד אחרי זה הדלקתי כי פחדתי שאמא שלי תצטער שיש לה שם חושך וכשהיא תרצה להתלבש שם עוד מעט היא תגלה שיש חושך…
לא פחדתי שהיא תכעס עליי כי אנחנו בקשר מאוד טוב, אבל לא רציתי לצער אותה.
מאז אני כל הזמן נזכרת במקרה הזה ומאוד רוצה לששתף מישהו ולשאול: איך אני יכולה לתקן את העבירה הגדולה שעשיתי??
תודה רבה!!
שלום חברה יקרה,
כמה אני מכירה את התחושה, את החרטה. לו רק היינו יכולות להחזיר את הזמן אחורה…
אבל הזמן ממשיך קדימה, ואת מה שעשינו אי אפשר לשנות. נצטרך לחיות כל החיים עם המעשים שלנו, גם אם היום אנחנו מצטערות עליהם. אבל עדיין יש לנו בחירה, בחירה איך לחיות עם זה.
קודם כל אני רוצה להעריך אותך על זה שכואבת לך הנפילה. זה ממש לא ברור מאליו, הרבה אנשים נופלים ומתעלמים מזה, או מגינים על עצמם, אבל את מספיק כנה וחזקה בשביל להודות שהיית לא בסדר, ובשביל לרצות לתקן. כל הכבוד לך! הרצון הזה, הוא כבר חצי הדרך לתיקון.
חז"ל אומרים ש´במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים עומדים´. יש לך הזדמנות לקחת את הנפילה שלך ולהשתמש בה כמקפצה. מקפצה שתזכיר לך את החשיבות של שבת בשבילך, ואת החשיבות בשמירה על ההלכה. יכול להיות שבזכות הנפילה הזאת, ובזכות הזיכרון המר ממנה, תצילי את עצמך עוד הרבה פעמים מליפול.
אל תתעסקי בלהאשים את עצמך, ולכעוס על עצמך, אין בזה טעם. תתמקדי בתיקון. אני מציעה לך לקחת על עצמך מצווה או הלכה שעד עכשיו לא הקפדת בה מספיק, ולהחליט שמהיום את מקפידה יותר. זה יהיה תיקון לנפילה שלך. בסופו של דבר, תזכרי שמדובר בנפילה קטנה, בתוך כל הטוב שאת עושה בעולם היא ממש לא נחשבת. אמנם זה עצוב, וטוב שאת מתחרטת עליה, אבל תזכרי גם את כל הטוב שבך. את כל הדברים שאת עושה והקב"ה אוהב.
בהצלחה,
יעל
yaelkagam@gmail.com