חניך יקר, אני אוהב אותך!

שלום וברכה.

תודה רבה על החיזוקים בתחילת שאלתך. זה תורם רבות לעבודתנו. אנחנו שמחים שהדברים עוזרים, ומחזקים אנשים אחרים.

לשאלתך…
אני לא יודעת אם שמת לב, אבל בכותרת השאלה כתבת "אני אוהב אותך", ובעצם ענית לעצמך.
ממפגשים שהיו לי עם הרבה אנשים לא דתיים, הבנתי שכדי שאחר יקבל את מה שיש לך לומר, אתה צריך קודם כל לאהוב אותו.
לכבד אותו כמו שהוא, ולדבר איתו לא מתוך רצון לשנות, אלא מתוך רצון להשמיע. ויותר מזה- מתוך רצון לשמוע.
אני מבינה שאותו אדם "אנטי דתי" הוא חניך שלך. בסוג קשר כזה אני חושבת שיש קל וחומר מאוד גדול על מה שאמרתי קודם.
אני חושבת שבאופן כללי בחינוך, היסוד הוא- אהבה ואמונה.
לאהוב את החניך בתור אדם, ומתוך זה להכיר ביתרונות שלו. ולהאמין בו שהוא יכול להתקדם ולהגיע ליעדים שהוא מציב לעצמו.
מכאן נגזר הכל.
אם תראה לאותו חניך שהוא חלק מהקבוצה, לא תטיף לא כל הזמן, ותדבר איתו על נושאים שהם לא רק דת, אמונה וכד', אני מאמינה שיהיה לו יותר קל לקבל את דבריך.
אנשים לא אוהבים שמטיפים להם, וששופטים אותם.
אנשים אוהבים לשמוע דברים מאנשים שאוהבים אותם, ומקבלים אותם כמו שהם.
תחשוב רגע על עצמך, ממי יותר קל לך לקבל ביקורת- מחבר טוב מאוד, או מהשכנה מלמעלה?למה?

כמדריך יש לך כאן תפקיד חשוב מאוד.
מעבר ליכולת לאהוב ולקבל, אתה יכול פשוט להיות דוגמא אישית.
ברגע שאתה תהיה שלם עם עצמך, תראה שאתה אוהב את התורה, ודבריך יהיו מתוך ראית יופי התורה ומצוותיה, לחניכים יהיה רצון לחקור ולהבין מה פשר דברייך, ואיך הגעת אליהם.
גם אם הם לא יחזרו בסוף בתשובה, עשית להם משהו בתודעה. וזה לא דבר קטן בכלל!

אינך צריך לנסות לשנות, לדבר כל הזמן בטיבה של תורה.
אתה תהיה מי שאתה, תקבל אותו כמו שהוא, ויש דברים שבין השורות נאמרים, ודוקא להם יש את השפעה הכי גדולה…

תחשוב על זה..

אם תרצה הכוונה יותר ספציפית או להתייעץ בהמשך- אתה מוזמן לכתוב לי למייל.

בהצלחה רבה!!
ישר כח על עבודת הקודש.

כל טוב,
טל.
tlalosh@shoresh.org.il