יחס לאח שמתרחק מהיהדות

שלום רב!
התופעה שסיפרת עליה, שבן משפחה מתרחק מחיי תורה, היא עצובה וכואבת. יחד עם זאת, צריך לזכור שדברים כאלו קורים הרבה, אפילו בבתים של רבנים. ילד מגיע לגיל שבו הוא בוחר לבד, וגם אם בוחר ברע, זו לא תעודת כשלון למשפחה. יתכן שהוא קיבל חינוך מצוין ויחס טוב, ובכל זאת בחר בדרך שונה. התקופה הראשונה היא הכי קשה. אחר כך הוריך יתרגלו ויסתגלו. בעזרת ה', כל עוד אדם חי, הוא עשוי להשתנות. בודאי תנועת תשובה גדולה תופיע בעם שלנו תוך עשרות שנים, אולי אפילו פחות, ובעז"ה גם אחיך יהיה חלק ממנה.
ברוב המשפחות יש חילוקי דעות וחילוקי דרך בתוך המשפחה עצמה. אוי ואבוי אם בגלל זה היו נהרסים קשרים. קשרי משפחה הם מתנה מיוחדת שנתן לנו ה', אין להם תחליף, ואסור להרוס אותם גם בשעת אכזבה עמוקה ביותר. גם לרב קוק היתה התכתבות עם הרב מילשטיין, שבניו עזבו את דרך התורה, והרב קוק אמר לו שלא ינתק את הקשר איתם אלא ישמור איתם על קשר חם ואוהב.
כמובן שלא תוכלי בבת אחת לעבור ממצב של "לא מדברים" למצב של קשר חם, אך זה צריך להיות הכיוון: אהבה שאינה תלויה בדבר.
בברכה,
טל, חברים מקשיבים
tal@makshivim.org.il