יחס לממשלה חילונית, ממלכתיות ועוד

שלום יהונתן!

קודם כל, אשריכם שאתם גרים ולומדים בחבל ארץ זה החשוב כ"כ לאומה הישראלית ובכך מחזקים אתם את הישוב היהודי בארץ ישראל, ישר כוחכם!

אשרינו שזכינו שעם ישראל חזר לשבת על אדמתו, אשרינו שזכינו שהריבונות על הארץ נתונה בידינו, אשרינו שזכינו לחזות עין בעין בהתגשמות חזון הנביאים ובראשית צמיחת גאולתינו בקץ המגולה בהקמת מדינת ישראל, "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא" (יחזקאל ל"ו, סנהדרין צ"ח.). עם ישראל שב לארצו והקים הנהגה ישראלית ושלטון יהודי על האומה ובכך קיים מצות עשה מהתורה (מצות עשה ד' בהוספות הרמב"ן).

אתה טוען בעצם שלא מסתבר שהמלכות שאליה התכוון הרמב"ם כשפסק (בהלכות מלכים פרק א' הלכה א') שנצטוו ישראל למנות להם מלך כשיכנסו לארץ, היא אכן הממשלה והכנסת שאנו מכירים היום במדינת ישראל. השאלה שלך מורכבת מכמה סעיפים ואנסה להתיחס לכולם בעז"ה.

נקודה ראשונה שיש להתיחס אליה היא, מי אמר שיש בכלל דין "מלכות" לממשלת ישראל?
תשובה אחת, הנעוצה בהלכה המוכרת: "דינא דמלכותא דינא" (נדרים כ"ח ע"א), האומרת שכהשלטון גוזר גזירה או פוסק דין, יש מצווה להשמע להם. אך ראיה זו שנויה במחלוקת, שהרי הר"ן שם מביא בשם תוס' שדין זה נאמר רק לגבי מלכי אומות העולם, ולא למלכי ישראל. ומה ההבדל ביניהם? מסביר הר"ן שמלך גוי, הארץ שייכת לו, ולכן יכול המלך לומר לתושבים: "אם לא תקיימו את מצוותי וגזרותי, אגרש ואסלק אתכם מן הארץ!", אבל לגבי מלך ישראל, שהארץ אינה שלו, ולכל ישראל יש חלק בארץ, הוא לא יכול לגרש אף אחד מהארץ ולכן לא נאמר לגביו "דינא דמלכותא דינא".
התשובה השניה והעיקרית לשאלה זו היא מה שפסק מרן הרב קוק זצ"ל בספרו "משפט כהן" (עמ' של"ז), עוד לפני שקמה מדינת ישראל, וכך הוא כותב: "בזמן שאין מלך, כיון שמשפטי המלוכה הם גם כן מה שנוגע למצב הכללי של האומה, חוזרים אלה הזכויות של המשפטים לידי האומה בכללה. וביחוד נראה שגם כל שופט שקם בישראל – דין מלך יש לו לענין כמה משפטי המלוכה וביחוד למה שנוגע להנהגת הכלל". כלומר, במצב הנתון שלנו, שאין לנו מלך, דיני המלוכה עוברים לכל העם בעצמו, והעם הוא המלך של עצמו. ולענייננו, אם העם קבע שתהיה מנהיגות שתנהיג את העם כולו, בזאת העביר העם את סמכויותיו למנהיגות שהעמיד, שהיא ממשלת ישראל כיום, הנבחרה בצורה דמוקרטית ע"י העם בכללו. הרב קוק מנמק ומוכיח את פסיקתו, והרב צבי יהודה זצ"ל הוסיף מספר ראיות לדבריו. ישנה הלכה שממנים על העיר "שבעה טובי העיר", שהם ממונים על ההנהגות וההחלטות הציבוריות של העיר. גוף זה נבחר ע"י אנשי העיר, ואנשי העיר מחוייבים להשמע להחלטותיהם. בדומה לזה ניתן להשוות את הממשלה שנבחרה על ידי האומה בכללה. אגב, ודאי שזו לא המלכות שאליה באמת התכוון הרמב"ם, הוא התכוון למלך אחד שימונה על כל ישראל, וודאי שמלך זה צריך להתמנות ע"פ כל הכללים הנדרשים שאותם מביא הרמב"ם בהלכות מלכים (מינוי ע"פ סנהדרין ונביא, משיחה בשמן המשחה, שתהיה לו יראת שמים וכו'), אך אנו מדברים על המצב הנתון כיום, שעדיין לא הגענו לסופה של הגאולה השלמה ואנו נמצאים בראשיתה, ולגבי מצב זה התייחס הרב קוק זצ"ל.
נקודה נוספת שצריך להוסיף היא שעצם הקמת שלטון יהודי בארץ הינה מצוה מהתורה, כפי שפוסק הרמב"ן בהוספות לספר המצוות של הרמב"ם (מצות עשה ד'): "שנצטוינו לרשת את הארץ… ושלא נעזבה ביד זולתנו מן האומות". דבר ראשון צריך לרשת את הארץ, ודבר שני צריך שהיא לא תהיה ביד אומה אחרת. אם אנו יושבים בארץ והשלטון אינו יהודי, זה נקרא שעזבנו אותה ביד זולתנו מן האומות.

עכשיו אנסה לענות על טענותיך בפרטנות:

א. טענת שישנם שרים ערבים הנמצאים בממשלה, ואין הם יכולים להכלל ב"מלכות" הישראלית. אני רוצה לתקן טעות, שאין היום שום שר ערבי בממשלה, הם מכהנים כחברי כנסת בלבד. הממשלה היא הגוף שרוב העם בחר ולכן אנו מתיחסים אליה. אנו הולכים אחרי הרוב, והרוב הוא הממשלה ולא הכנסת. אך מעבר לכך, אין ספק שאתה צודק! "מקרב אחיך תשים עליך מלך" ולא מהגויים, "לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא" (דברים י"ז, ט"ו)! אנו מצטערים שהממשלה לא מחליטה את החלטותיה לפי דיני התורה ולא נוהגת על פיהם, אך בכל זאת אנו מחוייבים להשמע לממשלה והיא עדיין מוגדרת כממלכתית, כפי שאפרט בהמשך. אכן דבר זה לא צריך לעבור בשתיקה מצידנו, אנו צריכים למחות בכל תוקף על דבר זה שלא יתכן לחלוטין שיהיה, אבל צריך לדעת איך לעשות זאת ובאיזו דרך לפעול, שהרי אם נצעק מול חלון ראש הממשלה לפטר את כל הח"כים הערבים, אני מסופק אם הוא ישתכנע כ"כ בקלות… יש לדעת איך להוכיח, מי שלא יודע איך להוכיח – לא עליו מוטלת המצוה (ר' חיים מוולוז'ין בשם הגאון: "אם אתה חושש שמתוך קיום מצוה זו תגיע לידי כעס – לא עליך המצוה", ובמרגניתא טבא: "ולרדוף אחר השלום ולהזהר מלאו ד"לא תשנא", ואף ברשע גמור יש איסור לדעת מהר"ם מלובלין לשנאותו כל זמן שלא הוכיחו, ואין בדור הזה מי שיודע להוכיח"), "אמר ר' אלעזר בן עזריה: תמיהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח" (ערכין ט"ז ע"ב), ואם בדורו של ר' אלעזר בן עזריה כך, מה נאמר אנו…?

ב. שאלת אם אפשר להחשיב במלכות ישראל גם את חברי הכנסת האנטי-דתיים הרוצים לחוקק חוקים הסותרים את התורה והלכותיה. שאלה זו יכולה להישאל על ראש הממשלה בעצמו, האם ניתן שראש הממשלה יהיה אדם שאינו שומר תורה ומצוות ואינו מקפיד על מצוה קלה כבחמורה? האם ה"מלך" לא צריך להיות ירא שמים כפי שפוסק הרמב"ם לגבי המלך האמיתי?
שוב, ברור שהמצב אינו אידיאלי, אך זהו המצב הנתון. אנו עדיין מחוייבים בכבוד המלכות אע"פ שהיא לא הולכת בדרך הישר. מלך שחטא, כל זמן שעדיין לא הורידו אותו ממלכותו, עדיין נחשב כמלך לכל דבר ואנו מחוייבים בכבודו ובקיום גזירותיו. כך היה גם בתקופת המלכים, שהיו מלכים רבים שלא שמרו את דרך התורה ועשו ככל העולה על רוחם, ואף על פי כן, אנו רואים שנהגו בהם כמנהג המלכים. לדוגמא, אחאב היה מלך רשע, ואליהו הוכיח אותו בצורה תקיפה, אך למרות זאת רץ לפני מרכבתו כדי לחלוק כבוד למלכות (זבחים ק"ב ע"א, מלכים א' פרק י"ח פס' מ"ו, עיין שם ברש"י ובמצודת דוד), ועמרי שהיה מלך רשע ביותר (מלכים א' פרק ט"ז פס' כ"ה) נשאר בתפקידו למרות רשעתו. גם כשהמלכות רשעה יש לה תפקיד חשוב, אפילו כשמדובר על מלכות של גויים, כמו שאמר ר' חנינא סגן הכהנים במסכת אבות (פרק ג' משנה ב'): "הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו", היא העוזרת לסדר החברתי במדינה, וכל שכן שאנו עוסקים במלכות ישראל שתפקידה אינו חברתי בלבד אלא יש לה סגולה רוחנית תורנית כפי שהסברתי קודם.

ג. שאלת האם להקשיב לשרון שרוצה להקים מדינה פלשתינאית. גם כאן אנו צריכים לצאת בכל תוקף מול גזירה רעה זו ולא לתת לה להתקיים, שהרי היא סותרת את מצוות התורה המצוה אותנו לשמור על כל חלקי ארץ ישראל בידינו וברשותינו כפי שפוסק הרמב"ן בהוספות לספר המצוות של הרמב"ם (מצות עשה ד'). אך שוב, אנו צריכים לדעת באיזו דרך לעשות זאת ובודאי שלא למרוד בממשלה, אלא להתנהג מתוך כבוד למלכות. לממשלה אין שום סמכות למסור חלקים מארץ ישראל, הארץ לא נתונה לממשלה אלא לריבונו של עולם והוא ציוה אותנו להתיישב בכל חלקיה ללא יוצא מן הכלל, עצם המחשבה למסור חלקים משיטחה היא חילול השם גדול ביותר. אבל עם כל זה, אנו עדיין מחוייבים לכבד את הממשלה, לפי מה שהסברנו בסעיף הקודם.

אך ישנה נקודה שחשוב לעמוד עליה וראוי לציינה. הקב"ה מנהיג את העולם כפי ראות עיניו והוא זה שמגלגל את ההסטוריה לפי רצונו. לא תמיד אנו יכולים להבין מדוע בחר הקב"ה בדרך זו ולא בדרך אחרת, אך אנו צריכים להתמודד עם המצב הקיים ולנסות לשפר אותו. לא תמיד הפתרון הטוב ביותר יהיה להרוס את הבניין הקיים ולבנות בניין אחר תחתיו, דרך זו עלולה להיות מתישה ולעיתים גם חסרת סיכוי. אנו צריכים ללמוד להתמודד עם המציאות הקיימת (כל עוד היא לא סותרת לחלוטין את השקפת עולמינו ולא עומדת בניגוד מוחלט לאמונתנו) ולנסות לקדם ולשכלל את הבניין הקיים. העולם אינו מושלם ואנו שואפים לקרב אותו לשלמות. ננסה לעשות זאת ע"י המציאות הקיימת והמסגרות בהן אנו נתונים.

שנזכה לראות את מלכות ישראל בגאולה השלמה בקרוב בימינו אמן!
איתי, חברים מקשיבים.