שלום,
אני מתנדבת במד"א כמעט שנה (אני בכיתה י') ובזמן האחרון הורים שלי והאחים שלי מאוד "סביבי" בנושא זה, הורים שלי אומרים לי שזה עולה לי על הלימודים וסדר העדיפויות שלי השתנה, וגם מדריכת הרא"ה בבנ"ע וגם מתנדבת במד"א וגם הולכת להפגנות האלה וגם האלה… ולא פעם ולא פעמיים אני רבה איתם ויוצא לי לא לדבר איתם…
או שזה האח הגדול (בשיעור א בישיבה גבוה הוא אומר על כל הקטע של צניעות..) שאת לא יודעת כמה רבנים נגד זה ויש איסור כזה וכזה ואת לא יודעת ופה ושם… אני ממש לא מזלזלת במה שהם אומרים ואני יודעת שהם רוצים רק לטובתי והכול אבל-אני לא רואה בזה שום בעייה כשאח שלי מדבר איתי אני מנסה להיזכר אולי במשהו שאני עוברת עליו על איזה איסור או משהו או שאני לא יודעת מה הבעיות, או כמו שאח שלי אומר אנחנו ילדים קטנים הוא תמיד אומר לי שלהם בישיבה אסור להתנדב עד אחרי שיעור א' למה???
אני באמת לא מבינה מה הבעייה…
האולפנה בה אני לאמדת אפילו מעודדת את זה…(ככה זה נראה…אנחנו כל הזמן מתייצות עם הרב מה לעשות האם ללכת לדבר זה והזה ולא פעם אחת הוא אמר לא והמדריך במד"א מכבד את זה-אנחנו גם לא הראשונים הדתיים בתחנה…) אני לא אגיד לך שלא קרה לי מצבים לא נעימים שבן (ועוד דתי) נוגע בך והוא יודע שאת לא נוגעת אפילו החבר'ה החילוניים יודעים שבבנות עם החציות לא נוגעים!) אבל מה אפשר לעשות אני ממש אוהבת את התחנה ממש כיף לי להתנדב במשהו שאני אוהבת תמיד רציתי להיות כזאת אחים שלי עברו קורס (בלי להתנדב…) אבא שלי רופא… אני אוהבת את זה וב"ה שאני אהיה גדולה אני מאמינה שלכיוון זה אני אלך.
אבל אם אח שלי וההורים שלי והחברות שלי אומרות שיש בעיה אז אולי באמת יש ואני לא מבינה אותה אשמח אם תוכלו לעזור לי!!!!
ממש תודה.
שלום רב
אשריך שאת עסוקה כל כך בעשית דברים חשובים, דברים שכל אחד מהם בודאי חשוב והעיסוק בהם הוא דבר טוב.
אמנם לפעמים מרוב דברים טובים אנו עלולים לשכוח את הדברים שאנו מחוייבים בהם ואז לאחר זמן אנו מוצאים שבמקום הדברים שאנו היינו חייבים לעשות אנו עשינו דברים חשובים אמנם אך שהיה אפשר שמישהו אחר יעשה, או שהם היו יכולים להדחות, והדחיה של הדברים שאנו חייבים אותם גרמה לנו נזק גדול.
ההורים שלך, אשר רוצים מאד בטובתך, דואגים לך מתוך כך שהם באמת רוצים בטובתך ורוצים שיהיה לך הכי טוב שאפשר. לפעמים ההורים רואים דברים שאנו לא רואים כל כך, מתוך שאנו שקועים בדברים חשובים, ואנו לא שמים לב ואילו האדם עם הנסיון הנמצא מהצד מסוגל לשים לב לדברים שאנו בפנים לא שמים לב אליהם.
אמנם גם בגיל שלך, ההתנדבויות והמעשים החיוביים הם דברים הממלאים אותך בחיות ובהרגשה טובה ומושכים אותך להשקיע בהם, אך הדברים האחרים שלפעמים את חייבת אותם לא מושכים כל כך, ולכן הם נזנחים ורק בשלב מאוחר ואולי אף מאוחר מדי נזכרים בהם ואז חבל מאד.
דעי לך, שבשלב שלך הלימודים הם דבר חשוב מאד, הם הבנין של החיים שלך בעתיד, אם לא תשקיעי כפי שאת צריכה באמת את עלולה למצוא את עצמך לאחר זמן "תקועה" במצב לא נעים! ודבר זה ההורים שלך רוצים למנוע ממך.
אני מרחוק אינני יכול לדעת את המצב שלך בלימודים ובדיוק עד כמה העיסוקים האלו החשובים שאת עוסקת בהם פוגעים בלימודים, אך אם הם באמת פוגעים, את צריכה לדעת לזכור מה העיקר ומה הטפל, מה כעת את מחוייבת ומה זה תוספת על החובות שלך.
אדם שעושה את מה שהוא לא מחוייב ואיננו עושה את מה שמוטל עליו הוא בהחלט עושה דבר לא בסדר.
גם הראיה של ההורים הרבה פעמים היא בראיה של תקופת זמן והם יודעים את הנזקים שיצאו מדבר שכעת לא רואים אותו, במיוחד בגיל שלך, הרבה פעמים עדיין קשה לראות ראיה לתווך רחוק ולכן חשוב ללמוד מהמבוגרים, במיוחד אלו הקשורים לנו, להתבונן בראיה כללית ולבחון היטב, האם באופן הכללי למשך התקופת זמן הרחוקה יותר אני אפסיד מהדבר או לא.
לפעמים אי לימוד בשלב שלך, עלול לגרום לאדם שלא תהיה לו תעודת בגרות וכל ההמשך שלו יעוכב או יסתבך, כגון שהוא יתקשה ללמוד מקצוע ולהקים בית בצורה נכונה, ואז הגמילות חסד המקומית, הזמנית תגרום לכך שהמחוייבות של האדם הוא לא יהיה מסוגל לקיים אותם.
כפי שכתבתי מרחוק בלא לדעת את הנתונים המדויקים קשה לי לדעת עד כמה העיסוקים האלו פוגעים בך או עלולים לפגוע בך בעתיד והייתי מיעץ לך לבחון היטב את הדברים ולא לשקוע בשמחה ובהרגשה הטובה הנגרמת על ידי העיסוקים האלו.
במיוחד אם המקצוע של הרפואה מעניין אותך את חייבת לשם כך להשקיע הרבה מאד בלימודים, המרחק בין הגשת עזרה ראשונה בהתנדבות במד"א לבין רופא הוא מרחק של שמים וארץ ועל מנת שתוכלי להתקדם נכון את חייבת להשקיע הרבה בלימודים.
בענין דברי האח שלך, על הבעיה בצניעות בשירות במד"א, גם כן קשה לי לענות בגלל שאני מרחוק אינני יודע בדיוק מה קורה בתחנה, יודע אני שישנן תחנות מד"א שהמצב הדתי שם גרוע, וגרם לנזקים רוחניים גדולים לבנות שהיו שם.
לפני כמה זמן עברתי קורס מד"א והמדריך, אדם ותיק במד"א סיפר לנו שמנסיון שלו הוא אומר לבנות בשירות לאומי שבשום אופן לא ללכת לעשות שירות לאומי במד"א למרות החשיבות של בדבר, שהנזקים הרוחניים גדולים, שמגיעות לשם בנות ברמות רוחניות שונות ולקראת סוף השנה הם מישרות קו אך לא בקו למעלה אל בקו למטה,ברמה רוחנית נמוכה מאד.
בכלל ההדרכה לפי התורה היא שהבנים והבנות לא יהיו יחד. הקשר בין בן לבת הוא דבר גדול וחשוב ודוקא בשל כך הוא צריך להשמר היטב ולהופיע רק בבנין הבית.
אמנם כמובן שאי אפשר שהאשה לא תהיה כלל בקשר עם הגברים, שכן הנשים כיום יוצאות לעבוד, יוצאות לרחוב וכו', אך הקשר הזה הוא כבר שונה, הוא כבר בתוך מערכת בנויה יותר, שיש לאשה בית קבוע ואז כבר היא מוגנת יותר, היא כבר במצב יותר יציב, ואז כבר הענין שונה.
אך בשלב שלך, בודאי שיש בעיה בקשר עם בנים לא דתיים או בנים ברמה דתית נמוכה, וצריך לבחון היטב כיצד לשמור על רמה רוחנית נכונה, ולא להגרר אחר המצב הזה שיגרום לנזקים רוחניים לא פשוטים.
אין זה אומר שאת חייבת בשל כך להפסיק את ההתנדבות שלך במד"א אך זה אומר שאת צריכה להיות עם יד על הדופק, לשמור על דמות תורנית שתדריך אותך, ושתשמור לך על הגבולות בצורה הנכונה לפי היהדות, לדוגמא להדריך כיצד להמנע מאיסור יחוד ומשאר הבעיות.
דבר זה את צריכה לשקול היטב לפי הנתונים שאת מכירה אותם וההחלטה צריכה להיות שלך בלבד.
בהצלחה בהחלטה
יצחק