יש לי (אולי) בעיה בצניעות של מי שאני יוצא איתה

לק"י

שלום לך!
ראשית, אני רוצה להתנצל על הזמן שעבר, אתה בטח מחכה לתשובה לא מעט זמן.
אני מקווה שהדברים עדין יעזרו, אם לא לך (גם אם אתה עדין עם אותה גברת) או לאחרים.
כיף לקרוא שאתה מתחיל עם הדברים הטובים, כי זו באמת הדרך הנכונה – להסתכל קודם בעין טובה.
כשקראתי את מה שכתבת, אם להיות כנה, התלבטתי.
אני מבין שיש סטיגמה של דוסיות, אבל אני גם יודע שיש הלכה (וגם בהלכה יש שיטות שונות).
לכן, בקטע הזה, עם כל הקושי, אני רוצה להציע משהו שהוא קשה.
תתנתק מהסטיגמה ומה יגידו, הרי בסוף ייתכן וזו תהיה אשתך, וגם אם לא, לא בריא לחשוב על זה "היא תותחית והכל, אבל החבר´ה יקבלו את זה?".
תסתכל על זה בעיני ההלכה, לא בעיניים אחרות, אבל …
אבל, זה לא הכל.
בסוף אתה מתאר בחורה שב"ה מאוד מחוברת לבוראה, ולא רק באמירות.
לכן, תחשוב שיש פה אולי לפחות שתי נקודות מתוך כמה.
תסתכל על הנקודה שבה היא נמצא ביחס לתהליך שהיא עוברת – האם היא מחפשת איך להיות יותר מחוברת לה´ או שהיא מעגלת פינות?
אני אומר את זה לא רק ביחס לצניעות, שזו נקודה אחת וחיצונית, כמו שאמרת, אלא ביחס להכל.
נקודה נוספת היא גם שהיא לא יודעת.
לא פעם אנחנו יוצאים בהנחה שהיא עושה את מה שהיא עושה למרות שהיא יודעת שזה אולי לא בסדר, ושוב – זה לא רק לגבי צניעות (זה יכול להיות לגבי שבת ועוד, וזה גם נכון לגבי כל אחד ולא רק כל אחת), אבל מי אמר שזה כך? אולי היא לא יודעת?
כל זה נוגע במישור אחד – מישור שכלי.
הענין הוא שיש את הנקודה של הלב, התחושה, שזה כבר פינה שלך.
פינה שאתה צריך לבדוק ולשאול למה? האם זה בגלל החבר´ה, שבזה כבר נגענו, או בגלל שזה לא הולך לפי פסיקות ההלכה שאתה הולך לפיהן? אז יש על מה לדבר, במיוחד איתה בבירור של הרב של כל אחד מכם.
יש גם את המישור השלישי, שזה באמת האדם עצמו ולא רק הקליפות מסביב, והמישור הזה הוא אולי הכי חשוב – האדם עצמו.
לכן, אני חושב שאתה לא צריך לפסול אלא לברר את הנקודות שהעלנו לעצמך בעצמך וביחד איתה.
מאיפה זה מגיע? איך היא רואה את זה? כמובן שזה ברגישות ולא כתחקיר, אלא כדי לברר את דרככם התורנית ביחד במישור הזה ובכלל.
אבל יותר חשוב זה קודם לברר את הנקודה אצלך.

מקווה שהבירור יהיה טוב ומהיר!
אם יש עוד משהו שתרצה לברר בכל זה, או בדברים אחרים, בשמחה רבה.
נתנאל
netanelweil@gmail.com