שלום אני בת 13 לומדת באולפנה
יש לי הרבה לחץ על צניעות רוב הכיתה שלי לא שמרת צניעות
וגם כל הכיתה שלי ראות סדרות וסרטים לא צנועים ויש להם טלפון ולי אין אני מרגישה בודדה שלכולם מותר ולי אסור
אני בעד הלכה ואני מאמינה שזה מה שנכון
יש לי הרבה מאוד לחץ חברתי על הדברים עלה צניעות וטלפונים וסדרות
אבל איך אני יוכל להתגבר על זה
ישמח איים תענה לי
שואלת יקרה,
קודם כל סליחה ענקית על העיכוב בתשובה.
אני קוראת את השאלה שלך וחושבת לעצמי שאני מעריצה שלך. שתדעי.
איזו עין בוחנת יש לך
איזה לב טהור
איזו מודעות להלכה,לרצון של ה´ בחיים שלנו.
איזה רצון לגדול.
את בגיל שאצל רוב הבנות מי שקובע מה חושבים/ מדברים/רואים/מתלבשים זו החברה. החברה קובעת לרוב הבנות בגילך מה נכון ומה לא, את מה כדאי לאסוף אל תוכינו וממה כדאי להתרחק. ומי שנחשבת זו מי שנסחפת, שזורקת את השכל שלה הכי רחוק שאפשר, ובמקרה שלך מי שלא סופרת את ההלכה ממטר.
כמה זה קשה לעצום עיניים מראות ברע
לא לצפות בסדרות כשכולן עושות את זה
להיות בלי האייפון שהוא הדבר הבא.
ואני רואה בעיני רוחי איך כל זה מבודד אותך חברתית
איך את לבד
ואיך הדמעות שלך נאספות בשמים
מגיעות עד לה´. עד אליו.
יקרה שלי, את פשוט מלכה. מלכה אמתית.
בגיל שלך ללכת נגד כל זה, זה כמו לכבוש את העולם.
בואי ננסה לחשוב ביחד ולעשות קצת סדר:
(1)האם את חייבת להשאר באולפנא הזו? זה המקום שאת מרגישה מבחינות אחרות שכן נותן לך מענה? אם כן-אז מענה לימודי? לפי מה שאני מבינה אין לך מענה חינוכי וחברתי במקום הזה והוא לא גורם לך לגדול מתוך טוב. יש אפשרות שתעברי למקום תורני יותר? שיש בו מחוייבות הלכתית מוחלטת? אם כן, זה יכול להיות הרבה יותר טוב בשבילך ויכול לחסוך לך הרבה מאבקים ובדידות.
אם לא, אז אנחנו צריכות לחשוב על כיוון אחר שתצליחי לעמוד במצב הזה לאורך זמן עם יציבות נפשית והמון אהבה למי שאת.
(2)אנחנו יודעות שבשלב הזה אין בנות שרואות אותך, את יכולת העמידה שלך מול כל הרעל הזה שמעסיק אותן. אז [את] חייבת לחבק את עצמך, לסמן לעצמך את הטוב המופלא שבך, שרק הולך וגדל עם הזמן. תגידי לעצמך מילים טובות, של אהבה וחיזוק. דברי לעצמך בתוך הלב במיוחד בזמן השהיה שלך בכיתה וכשאת מול הבנות. תהיי בקשר חיובי מתמיד עם הפנימיות העמוקה והטהורה והמופלאה שלך. בסבלנות, באמון ובגבורה.
(3)תחפשי דמות שאת מעריכה מורה או מדריכה למשל, שתוכלי לשתף אותה במה שעובר עליך עכשיו. שתתן לך כוח להתמודד, שתעזור לך לא ליפול למקומות הנמוכים האלה שהבנות נמצאות בהם כרגע. תחליטי שאת מספרת ולא מחביאה דברים בפנים, שאת פותחת את הלב שלך לגמרי, לאט לאט תרגישי שאת לא לבד.
(4)אני מאמינה שהמצב הזה הוא זמני. בנות לא ימשיכו להתעסק בתכנים השפלים האלה לאורך זמן בטווח של שנים. אני מאמינה שחלקן יבקשו מענה רוחני לחיפוש הפנימי שהנפש שלהן עוברת. ושתדעי בנות מעריכות אמת, יושר פנימי, עקביות, עמידה על עקרונות, נחישות. ואת זה יש לך בגדולללל. יקח להן זמן אולי, אבל אני מאמינה שזה יקרה.
(5)חשוב בעיני, שהגבורה העצומה הזו שלך תבוא ממקום בריא ושמח. תחליטי שאת שותפה בפעילויות של כל מה שטוב. שימי לב שאת מתרחקת מהחברה מיוזמתך רק במקום שההלכה מחייבת אותך. אם יש פעילויות חיוביות, שיחות טובות, עיסוק בתכנים שבונים עולמות. תהיי שם ולגמרי. תני מעצמך ותהיי שותפה לטוב שכן נבנה בכיתה.
מקוה שקצת עזרתי,
מוזמנת לשתף אותנו כמה שתרצי.
מאמצת אותך אל לבי, מאמינה בך ויודעת שאת הולכת לנצח.
נועה, חברים מקשיבים