יתגדל ויתקדש?

שלום רב,
מה אנחנו אומרים בקדיש, מה המשמעות של הקדיש?
יתגדל ויתקדש שמיה רבא, השם הגדול של השם, יגדל ויקדש בעולם.
איך שם השם יתגדל בעולם? מה יהיה המצב בעולם אם כח השם יהיה יותר מורגש בעולם?
מה היה בבריאת העולם, בבריאת העולם ה´ ברא את האדם שלם, בשלימות, הכח שאליו ניתן לשאוף ולהגיע, ולאחר מכן היתה ירידה בעולם, ירידה במציאות של האדם בעולם.
והאדם תפקידו להשלים את החלל, ולמלא את החסר. להתקדם, ללכת קדימה, ולתקן את העולם.
העולם אכן מתקדם מאז ימי קדם, ואנחנו יכולים לראות בהתקדמות העולם, מעולם שבו היו אוכלים אנשים, והורגים את כל האנשים במלחמות סתם, לעולם שבו הריגת אנשים חפים מפשע היא פשע מלחמה, וזכות הקיום הבסיסית היא זכות של כל אדם (אפילו של אנשים שגדלו במדינות עולם שלישי).

ככל שהעולם מתקרב לשלימות, שם השם שהוא השלימות בעולם גדל, מעניין לציין בהקשר הזה, שמקור לשתי מילים אלו ´יתגדל ויתקדש´ הוא מיחזקאל (לח) מפרק שעוסק במלחמת גוג ומגוג ומסתיימת במילים ´והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים, וידעו כי אני ה´" כלומר, המילים הראשונות של הקדיש הם מילים שמבטאות את הרצון לשלימות העולם, והתקדמות, לעתיד שבו לא יהיו מלחמות, ולא יהיו עוד צרות ובעיות.

זמן שמישהו קרוב מת, הוא אכן זמן לא פשוט, אח או אבא או אמא, הקושי הוא גדול, אדם נפגש עם חסרון של חיים באופן כל כך ישיר, והוא צריך להתאושש מזה.
היהדות דווקא רוצה שהאבל יבין את הדבר החשוב ביותר, שכמה שאנחנו שקועים בתוך האבל בתוך הצרות, יש לנו עתיד טוב יותר, העולם מתקדם וגדל.
כנראה שכרגע קשה לנו, ולא טוב לנו, אבל הקושי הזה, והצרה הזו, הם רק איזה משהו קטן בדרך להמשך, בדרך לעתיד טוב יותר.
דווקא ההבנה הזאת שהעולם מתקדם, והעולם מתעלה, תוחלת החיים עולה, נמצאות תרופות להרבה מהבעיות, והעולם מתקדם מבחינה מוסרית, אל השלימות, אמור לנחם אותנו, ההבנה שלכל דבר יש משמעות, ויש כיוון, המיתה של הקרוב כמה שהיא קשה, היא יצרה בי ובעוד אנשים איזה משהו נוסף, שבסופו של דבר בתפיסה ובהבנה כללית יותר היה טוב יותר.
דווקא היהדות מצריכה שעשרה אנשים יתאספו, וישמעו איך האבל, כן דווקא האדם שעובר עכשו את הדבר הקשה הזה, ונראה בלי עתיד, הוא נראה מסכן וחסר תוחלת. דווקא הוא קורא את מילות הקדיש (המלאות) שאומרים:
יתגדל ויתקדש שמו של השם בעולם שהוא עתיד לחדש, ולהחיות מתים, ולבנות את העיר ירושלים, ואת בית המקדש, ולעקור את כל העבודה זרה, ואז הוא יהיה למלך ויגיע המשיח וכו´.
דווקא ההבנה הזו, שיש התקדמות בעולם, שהעולם עתיד להתחדש, שתהיה תחיית המתים ודווקא האבל הוא זה שאומר את זה לאנשים, זה מסביר לכל האנשים כמה שהאבל והבעייה של האדם הזה, היא לא בעייה פרטית אלא כללית, ומצד שני היא לא מאיימת על קיום העולם, כי העולם כל הזמן מתקדם ומשתכלל.
וההבנה הזו מתעצמת כשהאדם מבין שהוא חלק ממכלול של דברים שקורים בעולם, יש יותר מאדם אחד (עשרה אנשים שונים) יש מכלול של דברים, וזה נותן משמעות ועומק לפטירה הפרטית.
מי יתן ולא נדע עוד צער

ואני מקווה שהועלתי
עקיבא
akivamakshivim@gmail.com