אבא שלי הוא אדם מגעיל, כפוי טובה, צבוע, שקרן, לא אמיתי, ואפילו כשמוכיחים אותו או כשרוצים לדבר איתו על עניין שלא מוצא חן בעיניו – הוא משנה נושא או "יחרטט" מש'ו ..
זה מעצבן, מגעיל, מתיש, וגם מכאיב.. כואב לי עליו..
מה עושים ?
תודה
🙂
בס"ד
שואל/ת יקר/ה,
המצב אותו אתה מתאר הוא באמת מאוד לא פשוט, ואני מניח שהתחושה הכי דומיננטית היא הכאב – הכאב לראות את אבא שלך במצב כזה, הכאב שדמות שאמורה להיות מאוד משמעותית עבורך, לבניה ולהתפתחות שלך, לא ממלאת את התפקיד הזה, לפחות לא בצורה מספקת מבחינתך.
לא תיארת התנהגויות ספציפיות, אלא רק באופן כללי, ולכן קשה לדעת אם הרושם שלך מאבא שלך הוא אישי לך ואולי גם למשפחה, או שזה הרושם הגורף שהוא עושה על כולם. קשה לי להאמין שאדם אחד יכול להכיל כל כך הרבה מגרעות בלי שום דבר טוב, ואני מאמין מאוד שזה הרושם שנוצר עבורך – אך בכלל לא ברור שזה המצב האובייקטיבי. יש לך מעורבות רגשית מאוד גבוהה כאן, ואולי יש תכונות מסוימות שצורמות לך באופן אישי, אבל מן הסתם יש אנשים שמעריכים את אבא שלך ורואים בו דמות חיובית. אולי אפילו אמא שלך, לפחות כשהיא התחתנה איתו…
איך יוצאים ממקום כזה? קודם כל, [עין טובה.] אני יודע שזה לא קל, אבל מן הסתם אפשר למצוא בו כמה תכונות חיוביות. בעינים שלך התכונות הטובות בטלות לעומת ההתנהגות השלילית שמאוד דומיננטית, אבל חשוב לזכור שה´ ברא אותו לתכלית טובה, ושלח אותך להיות הילד/ה שלו – אז כנראה שיש לך מה ללמוד דווקא ממנו, ומהמצב הכל כך קיצוני הזה של חוסר הערכה.
התכונות שתיארת מעידות על אדם שמאוד לא טוב לו עם עצמו, שמרגיש אולי שאף אחד לא דואג לו ולכן הוא צריך לדאוג לעצמו (גם אם זה לא המצב האובייקטיבי, זו יכולה להיות החוויה שלו). אולי הקושי הגדול ביותר שהוא חווה זה הדחיה דווקא מכיוון המשפחה, שאמורה להיות גם עבורו משענת, ומקום בו הוא יכול להרגיש חופשי להיות הוא עצמו, בלי בקורת ותוכחות.
בעניין זה, חשוב מאוד להמנע מלהוכיח אותו [לגמרי.] זה לא אפקטיבי, זה לא התפקיד שלך, וזה גם אסור (מדין כיבוד הורים). זה לא אפקטיבי כי אבא לא אמור ללמוד מהילדים שלו איך להתנהג, וכל נסיון כזה ללמד אותו רק יתקל בחומות הגנה שנועדו לשמור על הערכה עצמית תקינה שלו בתור דמות סמכותית.
הצעד הבא אותו אני מציע, הוא לפנות לדמות תורנית רצינית שאתה מכיר, ולנסות להסביר את המצב עם כמה שיותר תיאורים ספציפיים ולא אמירות כלליות על תכונות. יכול מאוד להיות שתגלה שהתנהגות שנתפסת אצלך כשלילית וכזאת שמעידה על תכונות אישיות בעייתיות, בעיניים אובייקטיביות יקבלו פירוש אחר, חיובי יותר. חשוב גם לזכור שאינך לך את האחריות שיש לאבא שלך, והיא יכולה לגרום לו להרבה מתח שמעורר התנהגות שלילית.
בנוגע להמשך ההתנהלות מולו, חשוב למצוא דרך לכבד אותו, אם לא על הצורה בה הוא מתנהג, רק מצד הכרת הטוב הפשוטה כלפי מי שהביא אותך לעולם. מן הסתם קשה מאוד לשנות יחס נפשי ורגשי בצורה מלאכותית שכזאת, ולכן כדאי להתחיל רק בשינוי התנהגות, חיצוני ככל שיהיה. להביא לו משהו שהוא צריך, לשתף במה שנוח לך בפרטים קטנים מהחיים האישיים. זה יכול להיות הדברים הכי טריוויאליים, העיקר שהוא ירגיש שהוא רלוונטי לחיים שלך. כשהוא מרגיש כשלון וזלזול הוא מתנהג בהתאם להרגשה הזאת, מה שיוצר מעגל שקשה מאוד לצאת ממנו. לחילופין, כאשר הוא ירגיש שמתייחסים אליו כמו לאבא, הוא גם יעשה מאמץ להתנהג בהתאם.
אני יודע שהפתרון שהצעתי הוא חלקי וקשה מאוד ליישום. זה לא בא במקום ייעוץ רציני יותר, שמכיר אותך אישית ואולי גם את אבא שלך. הבעיה שניצבת בפניך היא לא פשוטה לאף אחד, ואשריך על הנסיון לפתור אותה.
בהצלחה,
יואב.
yoavsb@gmail.com
