כמה כוח סוס יש בדבר הזה? – דבר תורה לפרשת בשלח

ע"פ ילקוט לקח טוב

שלוש שאלות ניתן להקשות על סיפור שירת הים בפרשתנו:

1."[אשירה לה' כי גאה גאה, סוס ורוכבו רמה בים]"

לכאורה התיאור אמור להיות הפוך:
"רוכב וסוסו רמה בים", שהרי [העיקר הוא הרוכב] שטבע בים ולא הסוס שעליו רכב!

2."[אז ישיר משה ובני ישראל]", "[ותקח מרים הנביאה אחות אהרון את התוף בידה ותצאנה כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות]"

כלל ידוע בחז"ל שבכל מקום שכתוב "בני ישראל" – [הכוונה גם לגברים וגם לנשים], כך שמן הסתם כל בני ישראל – הגברים והנשים – שרו עם משה.
מדוע אם כן שרות הנשים [שירה נפרדת] לאחר מכן עם מרים?

3."[ותען להם מרים – שירו לה' כי גאה גאה, סוס ורוכבו רמה בים]"

מדוע מכל השירה הארוכה ששרו משה ובני ישראל בוחרת מרים [דווקא את הפסוק הזה] לשיר עם הנשים?

ומתברר שהתשובה לשלוש השאלות הללו היא אחת:

הרי תכלית יציאת מצרים היתה:
"[בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את הא-להים על ההר הזה]", כלומר כל המטרה של יציאת מצרים היא [קבלת תורה וקיום מצוות].

מכאן, חשו הנשים מקופחות מעט שהרי רוב המצוות מוטלות על הגברים והם שלומדים ומקיימים את התורה. למעשה הנשים [חשו שיציאת מצרים היתה מיועדת יותר לגברים]…

כאן נכנסה מרים לתמונה, ולאחר שמשה סיים את השירה היא לקחה את התוף ו[עודדה את כל הנשים] דווקא בפסוק: "[סוס ורוכבו רמה בים]".

מרים אומרת לנשים באותו מעמד שהקב"ה [אינו מקפח שכר של אף בריה], וכמו ששילם והעניש את הסוסים בדיוק כמו ששילם והעניש את הרוכבים – כך הוא עתיד לשלם לנשים ש[מסייעות] לגברים ללמוד תורה ולקיים מצוות [בדיוק] כמו שישלם לגברים עצמם.

לכן הקדים הפסוק את ה"סוס" ל"רוכבו".
ללמד אותנו שלא רק את הרשעים הקב"ה מעניש אלא גם את [מי שנטפל (מלשון טפל) אליהם ומסייע להם], כך גם הוא [משלם שכר למסייעות למקיימי המצוות] בדיוק כמו למקיימים.

וידוע ש"[מידה טובה מרובה ממידת פורענות]",
ולכן מן הסתם [שכרן] של הנשים יהיה גבוה פי כמה מ[עונשם] של הסוסים.

שבת שלום ובשורות טובות!

חברים מקשיבים