אני לומד בישיבה גבוהה במרכז הארץ. אני הגעתי לישיבה הזאת אך ורק מתוך ידיעה שללמוד תורה זה דבר חשוב וזהו. לא ידעתי לפני זה ללמוד גמרא או אמונה ( בישיבה התיכונית בה למדתי נרדמתי תמיד בשיעורים אלו ולרוב לא הגעתי).
אך אבוי גיליתי פתאום שזה לא הכי כיף ללמוד תורה ואפילו לפעמים (ורק לפעמים) זה גם קשה ורציתי לדעת ולבקש מכבוד מעלת תורתכם הסברים למה חשוב לשבת וללמוד תורה ולמה למרות שאני לא נהנה מזה אני צריך לשבת בישיבה ולא להתגייס.
בתודה מרובה השואל.
שלום רב,
נכון שלא תמיד קל ללמוד, ולא תמיד כיף. ולמה חשוב ללמוד גם כשלא נהנים? זהו נושא שכדאי לשבת וללמוד אותו, ולא אוכל בכמה מילים לתת תחליף ללימוד מסודר ועמוק, אבל אתן כמה כיוונים, ותוכל לפתח אותם.
א. לימוד תורה הוא מצוה מתרי"ג מצוות. לא תמיד מרגישים הנאה בעשיית מצוות. לא תמיד מבינים למה התורה ציוותה לעשות מעשה מסוים. אבל זה בסדר, כי אנחנו מאמינים בקב"ה ובתורתו, ויודעים שהכל אמת והכל טוב. וזו הסיבה שאנו מקיימים את התורה. השמחה בעשיית המצוות היא דבר נפלא, "פקודי ה' ישרים משמחי לב", אבל לפעמים אין הרגשת שמחה, ולפעמים לוקח זמן עד שמגיעים למדרגה של השמחה בעשיית המצוות. בכל אופן, השמחה וההנאה אינם תנאי שרק אם הוא מתמלא אז מקיימים את המצוות. ואפילו ניתן לראות את הצד החיובי שבקשיים – עכשיו אתה בטוח לומד לשם שמים. אין לך הנאה אישית שבגללה אתה לומד, אלא רק המצוה ללמוד. לימוד לשמה. (אם אינני טועה, בספר 'באהבה ובאמונה' של הרב שלמה אבינר, יש מאמר על כך).
ב. תורה היא לא 'עוד מצוה'. "ותלמוד תורה כנגד כולם". מדוע לימוד כל כך חשוב? גם מפני שבכל מילה ומילה של תורה מקיימים מצוה, וכך בלימוד של שעה, למשל, מקיימים אלפי מצוות (הגר"א), וגם מפני שהלימוד מרומם את כל החלקים באדם – גם את המחשבה והדעת, וגם את המעשה, מפני שכאשר לומדים יודעים מה לעשות. ויש גם יותר מזה בתורה, ולשם כך אני מציע לך ללמוד בספר 'נתיבות עולם' למהר"ל מפראג, ב'נתיב התורה', את פרק א' (ואם יש זמן, גם פרקים נוספים), וכן בשיחות הרב צבי יהודה קוק, בחוברת הנקראת 'תלמוד תורה'. יש גם ספר שנקרא 'בנין עולם' שכדאי ללמוד.
ג. התורה נותנת לאדם את כל השקפת העולם שלו, וצורת החיים שיבנה בעתיד – לעצמו, ועם אשתו וילדיו בעז"ה. במיוחד בגיל הנפלא הזה, שאחרי התיכון, כדאי לנצל את הזמן לבנות את האישיות והאופי, ואחר כך תוכל להמשיך לכל מקום – צבא, עבודה – והכל יהיה על פי התורה והאישיות שבנית לעצמך. כי בצבא או בעבודה, קשה לאדם לברר את דרך חייו והשקפת עולמו, כי הוא טרוד בדברים אחרים, ואין לו את הפנאי ואת ישוב הדעת לברר. וגם הוא כבר מתרגל לצורת חיים מסוימת וקשה לו להשתנות.
ד. הרבה פעמים קשה בתחילת הדרך. כמו שאומר המדרש, "כל ההתחלות קשות". אין מה להיבהל מזה. המעבר מתיכון לישיבה הוא באמת מעבר לא פשוט. להיכנס לעולם עמוק של לימוד תורה ורוחניות כל היום. זה לא קל. אבל כדאי להתאמץ ולהמשיך, כי בדרך כלל הבחורים מתגברים לבסוף על הקשיים ושמחים מאוד שלא הפסיקו באמצע. אני מכיר כמה רבנים חשובים שכמעט כמעט התגייסו בשיעור א', כי לא הלך להם טוב.
השירות בצה"ל הוא מצוה, והוא דבר חשוב מאוד, אבל מה שנחוץ יותר כיום הוא ללמוד תורה. גם כדי שהשירות בצבא יהיה טוב, ולא יוריד את האדם מבחינה רוחנית. וגם מפני שעם ישראל זקוק היום מאוד לגדולי תורה ורוח, שיכוונו אותו, שירוממו אותו. כמה אנשים כמוך ישנם שלומדים בישיבה גבוהה? לא כל כך הרבה. זו זכות עצומה ללמוד בישיבה גבוהה.
אני לא מכיר אותך אישית, ולכן איני יודע איך בדיוק כדאי לך לשפר את הלימוד. לשם כך, כדאי לך לפנות אל הר"מ שלך או אל ראש הישיבה, בלי להתבייש (זו טעות איומה כשבחורים צעירים מתביישים ולכן לא מדברים על הקשיים שלהם), ולשאול לעצתם.
הרבה הצלחה בלימוד,
אתה מוזמן להתכתב איתנו שוב,
יונתן, חברים מקשיבים
