עוד כשבועיים אני אצטרך לעזוב את ההדרכה כמו הרבה מדריכים. ואני פשוט לא אהיה מסוגל לנתק איתם את הקשר(עם החניכים) אני פשוט מרגיש אליהם קשר אמיתי.וברור לי שזה יהרוס את ההדרכה של אלה שבאים אחריי,אך אני פשוט לא אהיה מסוגל לנתק קשר,לדוגמא במסע שהיה בסוכות עכשיו תהיתי לעצמי איך אני אשרוד בלעדיהם(כן זו גישה אגואיסטית אבל מה לעשות)אין מצב שאני אוכל לנתק קשר ואפילו לשים ואתו על אש קטנה כמו שאמרו לי,וגם אני לא אוכל לברוח מהסניף בגלל שבאו מדריכים חדשים אחריי.לכן מה אני צריך לעשות או ליתר דיוק,איך אני אצליח לא להפריע למדריכים שאחריי(שבאמת אני רוצה שיהיה להם טוב) בתודה
שלום לך.
העברנו את שאלתך ליוסי, רכז הדרכה בתנועת העזרא, וזו תשובתו:
למדריך המסור שלום!
יש דברים שלומדים רק אחרי הילדות. אחד מהם הוא שאין באמת קסמים בעולם, הכול אחיזת עיניים.
יש בזה חדשות טובות ויש בזה חדשות רעות. החדשות הרעות הן, שאין חוכמות – אם אתה ב-א-מ-ת אוהב את החניכים שלך אתה צריך להתרחק מהם ולתת למדריכים החדשים לתפוס את מקומם. החדשות הטובות הן – שאם אין אחיזת עיניים, ואנשים עושים את זה, כנראה שזה אפשרי!!!
אז אני אתן כמה טיפים לעזיבה משופרת:
א. בתקופה הראשונה אחרי שעזבת את ההדרכה תשמור קצת מרחק מהחניכים שלך. זה יועיל גם לך…
ב. סיימת את תפקידך כמדריך – אבל לא את תפקידך כחבר! את יכול להיות חבר, אבל תהיה פייר – יש דברים שמדריך עושה ויש דברים שחבר עושה. תעשה את החלק החברי, את החלק של הדרכה תשאיר למדריך שלהם.
ג. קשה לך בלי החניכים? מצא אפיק עשייה, תרומה והתקשרות חדש שיתאים למסגרת הזמן והיכולות שלך.
שיהיה ב"הצלחה, ו'חיזקו חברים'
יוסי שטרן, רכז אזור דרום, "עזרא"
