אני עכשיו היתי אמור להתחיל ללמוד בישיבת הסדר אבל לא הרגשתי כל כך מחובר מכמה סיבות:א' אני מרגיש שישיבת הסדר "גדולה עלי" ושאני צריך קודם למצוא את האמונה שלי ולא לצלול ישר לגמרא בלי שאני יודע למה אני דתי (ולא רק בגלל שנולדתי למשפחה דתיה).
ב' בגלל שאין קשר טוב עם הר"מ שלי, ואני יודע שאחרי חודש (אפילו פחות) אי אפשר לדעת את זה, אבל אני מרגיש שאני לא יצליח להתחבר אליו.
אני חושב שהלכתי לישיבת הסדר לא בגלל שזה מתאים לי אלא בגלל שכל האנשים שמכירים אותי מכירים את הצד המושלם שלי(אולי אני קצת מגזים) הדתי בלי שאלות, החכם, האכפתי, אבל לפעמים אני חושב שאני צריך "לטפל" בעצמי קודם.
אשמח להמלצה הצעה או משהו בסגנון תודה!
שלום!
אציע לך בקצרה כמה נקודות שאולי יעזרו לך לשקול את הדברים. אני בטוח שחשבת על הנקודות הללו כבר בעצמך, ובכל זאת.
א. חיבור דורש זמן… שווה לתת צ´אנס! גם חתן וכלה שהרגע התחתנו, לא מרגישים עדיין בעל ואשה! למרות זאת בדרך כלל לא הולכים להתגרש כל כך מהר…
ב. גם בירורים בנושאי אמונה לא נגמרים כל כך מהר… ההתמודדות שלנו עם שאלות באמונה לוקחת לפעמים זמן רב, וחבל שנעצור את החיים ונחכה עד שהיא תיגמר! שוב דוגמא מתחום הנישואין: זה כמו שרווק מבוגר יחליט שהוא הולך ללמוד מקצוע וכדו´ רק אחרי שהוא ימצא אשה… למעשה, כל החיים אנחנו מבררים דברים, אז נתחיל לחיות רק כשנגמור?! אפשר בהחלט לעשות זאת במקביל ללימוד הגמרא (אל תשכח שבישיבה יש כמה סדרים!).
ג. ממילא גם אם כרגע העיקר מבחינתך זה הבירור העצמי – עדיין יש קצת זמן פנוי ביום. נכון? לא מבררים דברים במשך עשרים וארבע שעות… כך שאפשר לעשות דברים נוספים.
ד. נדמה לי שהמקום המתאים ביותר לברר ברצינות נושאים של אמונה – הוא הישיבה (וכמובן האתר של חברים מקשיבים… – פרסומת עצמית). איפה עוד יש לך את הזמן והכלים לעשות זאת?
ה. אם הבנתי נכון, אתה מתלבט בקשר להמשך הלימוד בישיבת הסדר. משמעות הדבר היא שאתה מתלבט האם לעבור למכינה. נכון? אם כן, אוסיף עוד דבר: בעקרון, מכינות מיועדות לרוצים להתקדם בצבא, ולהכין את עצמם מבחינה אמונית (והלכתית), וישיבה – לרוצים ללמוד תורה (במשך כמה שנים, לאו דווקא כל החיים) ולהתקדם בתורה. כמובן שאני לא מזלזל חלילה וחס בלומדים במכינות, וכל אחד מחוייב לעשות בעולם הזה את התפקיד שהוטל עליו משמיים, ושניתנו לו הכוחות המתאימים לתפקיד הזה. עצם הבחירה שלך בישיבת הסדר משמעותה היא שהכרעת שרצונך הוא ללכת במסלול הזה, ושמתוך ההיכרות שלך עם עצמך הגעת למסקנה שזה כרגע הכיוון שלך בחיים (כלומר קניית בסיס תורני משמעותי קודם שאתה מתחתן ולומד מקצוע וכו´, או אולי ממשיך בתחום תורני כלשהו כל החיים). לכן גם אם חסר משהו בישיבה – זה לא מעביר אותך בהכרח לקטגוריה של מכינה, כי זה מיועד לקהל יעד אחר, והתוכנית שם נבנתה במיוחד בשבילו.
ו. קשיים לא מעידים בהכרח על חוסר התאמה. הם יכולים לנבוע מסיבות רבות, כשהבסיסית ביותר היא שעלית כיתה. הדרישות בישיבה התיכונית הרבה יותר נמוכות ממה שנדרש ממך בישיבה, ולא קל להסתגל לזה! בכל מקרה, (חיפשתי לך הפעם דוגמא מתחום אחר… ) כמו שחייל שנתקל בקשיים בטירונות לא הולך מיד להוריד פרופיל ולהשתחרר – כך גם בחור ישיבה. ישיבה היא סוג של סיירת, ולא צריך להבהל מקשיים. הם יותר מצפויים!
ז. אמנם קשיים מהווים לעיתים קרובות ´תמרורים´, ומלמדים אותנו שצריך לשנות משהו בדרך. אולי החברותא לא מתאימה? אולי הספר אמונה שאתה לומד לא מדבר אליך? וכו´ וכו´. אני בטוח שאתה בוחן את הדברים הללו, ודומיהם. הרבה מאד פעמים יש בישיבה רמים שאפשר ליצור איתם דיבור פתוח, ואולי תנסה למצוא אחד מהם ולשוחח איתו על כך.
ח. בקשר לחוסר החיבור עם הר´´מ – יש עוד דמויות תורניות בישיבה. לעיתים ההשראה שאתה מקבל מראש הישיבה משמעותית יותר מהקשר אל הר´´מ. לעיתים גם הקשר עם חברותא בוגר, חברותא, או סתם בחור שאתה מרגיש איתו קשר – משמעותית יותר מהקשר אל הר´´מ. אל תשכח שבשנה הבאה יש ר´´מ חדש (אני מניח). חוץ מזה, לפעמים יש הפתעות…
ט. ומשהו אישי: גם אני בהתחלה לא התחברתי לר´´מ, ואפילו לא ללימוד. תקופה משמעותית משיעור א´ העברתי בקריאת ספרים, ולא כל כך בלימוד עיון (בבקשה אל תלשין עלי). אני מודה לקב´´ה שלא עזבתי את הישיבה אז, למרות שכמו שאתה מתאר לעצמך, היתה לי אז תחושה חריפה של כשלון.
חזק ואמץ, ותרגיש בנח לשאול, להתייעץ או סתם לשתף!
אם תרצה לשאול או להגיב באופן אישי, המייל שלי הוא elazar72@gmail.com
זמן חורף שמח וטוב,
ושהקב´´ה יתן עצה טובה!
אלעזר
