אני יודעת שיש אלוקים, אני מבינה וידעת שיש השגחה פרטית, אני יודעת שהמצוות הן לטובתי ושאני אקבל עליהן שכר. אבל למה אני לא מרגישה את זה? אני משתדלת לקיים את כל המצוות עם כל הפרטים, אבל הכל נשאר בשכל..ולא ממש יורד ללב…"אחרי המעשים נמשכים הלבבות " כנראה מדבר על יחידי סגולה…אפילו כל מיני "חוויות רוחניות" לא ממש עובדות עליי..יש מה לעשות?
שלום רב,
אני חייב לפתוח שמאוד מרשימה אותי עבודה הרצינית שאת מתארת, ועוד יותר מזה הרצון העז להתפתחות ולהעמקה.
השאלה שאת מעלה לדעתי היא שאלת הדור, מאגרי המידע מציפים אותנו בשיטפון, וכל ילד בן חמש יודע מה שלא יכול היה לדעת בן אדם בן 40 בדור הקודם.
דווקא בשטף המידע העצום הזה שאלת הרגש, החוויה והלב מוצא מקום מבוקש יותר, מבוקש ואין הצע.
לא הזכרת בשאלה מה ניסת לעשות על מנת לבנות עולם רגשי כזה, אמנם אני מניח שלכל הפחות היו חסרים לך הכלים המתאימים ליצור מהלך כזה.
בפועל, הייתי מציע להמשיל את העולם האמוני ליחסי אבא ובן או לחילופין אם ובת, ברור לבן שאבא שלו זה אבא שלו, אבל הוא לא מרגיש את הקשר, הקשר בשלב הזה מסתכם בצרכים בסיסיים מאוד.
על מנת להרגיש קשר חייבים לבנות קשר, "רחמנא ליבא בעי" הקב"ה רוצה את הלב, הקפדה על מצוות היא הבסיס ההכרחי לקשר עם הקב"ה, אך עשייתן ללא לב מחוללת קרירות בעבודת ה´.
אז מה עושים, דבר ראשון משנים גישה, צריך להבין שאם אני לא אבנה את הקשר הוא לא יקרה(אמנם אם אני אתחיל יבואו לקראתי מהשמיים), דבר שני צריך להעמיק ברמת הידע הפנימי, לימוד אמונה מעמיק,ש הוא בעצם לימוד הקשר הפנימי ביננו לבין הקב"ה, לא רק ברמת ההוכחות השכליות אלא גם בהבנת הטעמים הפנימיים של עבודת ה´ והמצוות.
מעבר לכך לימוד ובירור של עולם האמונה והתפילה, קשר חם ביננו לבין הקב"ה מחולל חוויה ורגש בכל הרמות של קיום המצוות.
אז על מה אני ממליץ:
-"השתפכות הנפש" ר´ נחמן מברסלב
-"התבודדות" ר´ ארז משה דורון
-"משיב הרוח" הרב שלמה אבינר
-"נתיבות שלום" האדמו"ר מסלונים(מתוק מתוק- ללמוד בחברותא)
בהצלחה רבה,
רועי
roidublin@gmail.com
