שלום וברכה!!!
אני נמצאת כעת בעולם הגדול והרחב והמבלבל של האקדמיה ואני נתקלת בהרבה סתירות של הידע האקדמי עם העולם שלנו.
אז מעבר לשאלה אם האדם הגיע מהקוף או לא, ואיך ה' ברא את העולם וכמה זמן עבר מבריאת העולם- אני מוטרדת מהעובדה שכל מיני מנהגים יהודיים (כמו ברית מילה, לדוגמא, שנחשבת למנהג יהודי מובהק), היו נהוגים בכל מיני תרבויות פגאניות גם לפני שהשם החליט להמציא אותנו.
(בעצם השאלה שלי היא כפולה: מה הייחוד שלנו ביחס לעולם אם הדברים האלו היו קיימים גם קודם ולא המצאנו את אמריקה, ואיך אני אמורה להתייחס לדברים כאלו שאני לומדת על מנת שלא להתבלבל מזה ולהגיע לחולשה רוחנית)
תודה רבה, תזכו למצוות ולשפע שמחה!!!!!
שלום לך.
שאלתך היא שאלה חשובה מאוד – כפי שכתבת סביבת האקדמיה מבלבלת וצריך לדעת כיצד להתמודד איתה. כתבת בשאלתך שתי שאלות. האחת ממוקדת מסביב לנושא מסוים, חוקי חמורבי ושאר מנהגים שנמצאו בעוד תרבויות, והשנייה, שנראית לי חשובה יותר, היא מה היחס העקרוני לדברי כפירה ובלבול ´מוכחים´ הבאים מעולם האקדמיה וזרים לעולם היהדות.
אענה על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. לגבי חוקי חמורבי צריך להבחין בין חוקים שזהים לחוקי התורה לבין חוקים שונים, כי ההבחנה הזו תעזור לנו לענות תשובה נכונה יותר. קודם כל, החוקים הזהים הם רק חוקים ´שבין אדם לחברו´, דבר שמאוד מצמצם את הקושיא, כי הגיוני שהשכל הישר יכוון פחות או יותר לאותם עונשים ואין שום חובה שהתורה תהיה הפוכה מהשכל האנושי. החוקים השונים מאפשרים לנו ללמוד עד כמה נקודות ההשקפה שונות ומראים לנו כיצד השכל האנושי, כשהוא תלוש ממקור אלוקי, נשאר חסר מוסר אמיתי. הסבר נוסף, מעבר לכך שישנו שכל ישר שמוביל להלכות מסוימות, הוא שהתורה, בצורה כזו או אחרת, הייתה קיימת עוד קודם מעמד הר סיני, כבר בימי האבות, ובטח מצוות מילה שמפורש לנו שהייתה קיימת גם קודם ובפירוש כתוב ש´הונחלה´ לעוד תרבויות – גם ישמעאל מל את עצמו וכתוב שהיו עוד גרים שמלו והתפזרו בעולם.
לגבי השאלה העקרונית, כיצד להתייחס לדברי הכפירה באקדמיה, אני חושב שאת צריכה לבנות לך תפיסת עולם מסוימת המתייחסת לשכל באופן בסיסי כדבר מוגבל, משתנה ומתפתח. כמו כל דבר מוגבל, הוא לא יכול להיות מושלם ולכן תמיד צריך לקחת אותו בערבון מוגבל. מי שמעצב את חייו רק על פי השכל לא יוכל לחיות. השכל לא יכול להחליט עם מי להתחתן, איזו מוזיקה אוהבים ועוד ועוד, בין אם מדובר בהחלטות משמעותיות ובין אם בהחלטות זניחות. (ברמה כזו או אחרת את יכולה ללמוד על הדבר בספר אינטיליגציה ריגשית, למרות שהוא מעבר רק רגש בהחלטות ולא רצון או דמיון, כוחות נוספים שהעולם המדעי לא עוסק בבירורם בצורה מסודרת). כאשר בונים יחס כזה לשכל האדם מקבלים פתאום קצת ענווה, מודעים לכך שלא הכול בשליטתנו, שיש החלטות שאנחנו מקבלים שהן בסך הכול ההימור הטוב ביותר אבל אנחנו לא באמת שולטים במציאות שלנו וכו´ וכו´. ענווה כזו מאפשרת להתייחס לכל מושגי האקדמיה, לכול המסקנות השכליות, כדבר שכבודו במקומו מונח, באמת, בלי זלזול, אבל הוא רק חלק מהאדם השלם. מכיוון שהאקדמיה תופסת כבר שהיא מוגבלת היא באופן עקבי מקדשת את הספק (כבר הדריכו אותך איך לכתוב עבודה אקדמית? אין מסקנה מוכרחת אפילו אם הקשר בין הדברים שנבדקו מוכרח – אנחנו רק משערים!!!) אבל לא משכילה להשתחרר מגאוותה, דבר שנעשה בעבר על ידי אנשי מדע רבים כאיינשטיין וחבריו, בעיקר מעולם המתמטיקה הנפלא. דבר זה מכשיל אותה ופוסל אותה ממקום שיכול לבנות דרך חיים לאדם. אחרי מסקנה כזו כבר קל יותר להבין שלא כל התשובות נמצאות שם ולחפש את התשובות, כמו שעשית כאן, אבל בלי לחץ, מתוך [אמונה] שהן קיימות, כוח שהאקדמיה לא מכירה, אבל אי אפשר להתכחש להשפעתו על החיים, החל בבריאות האדם, יציבות חייו הפרטיים והחברתיים וכו´ וכו´.
תהיי חזקה בהתמודדותך – זו התמודדות לא פשוטה שמוטלת עלייך בראש ובראשונה, אבל אנחנו תמיד כאן לעזור. בסדר?
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il