לחיות חיים מלאים ומשמעותיים

יומני היקר שלום.

ביום שישי בבוקר בעלי יצא למילואים בבסיס צבאי צמוד ל´עיר ערבית´ אחת הגדולות בארץ.
חוץ מלהתגעגע אני לפעמים חושבת כמה שהוא תורם לעמ"י בהגנה על התושבים מסביב וביצירת הרתעה כללית על ערביי האזור,
לעומתי- שאני בבית עם תינוקת בת חצי שנה שוכבת במיטה אצבע בפה זה לא יפה.

מה אני כבר עושה ב24 שעות?… כלום:

החלפתי כמה טיטולים
האכלתי כמה ארוחות
קילחתי
עזרתי לה לזחול בפעם הראשונה
הרדמתי אותה ארבע פעמים
הכנתי לה מחית פירות
עניינתי אותה בצעצועים שונים
לימדתי אותה למחוא כפיים

זה נשמע ארוך…
אבל בעצם אין לפעולות האלה משמעות עמוקה.
זה סתם.
בייביסיטר.
כל אחת יכולה לעשות את הדברים האלה.

מה יקרה לה אם אני לא אעשה את הדברים האלה?
בסך הכל לא תהיה לה אפשרות להתפתח ולגדול.
ביג דיל.
כמו הסיפור ההוא על האם המרעיבה לא עלינו, או על האבא שזרק את התינוק שלו לפח כי זה מטריף לטפל בו כל הזמן נון סטופ.

אתה יודע מה,
גם אם זה כן חשוב…,
זה כל כך פרטי.
בסך הכל אמא אחת שדואגת לתינוק אחד ומלמדת אותו איך עושים דברים ואיך מתנהגים לחברים ומה חשוב בחיים ואיך צורכים תרבות ואיך נגשים לאדם מבוגר ואת מי מכבדים וכמה זה עולה ואיך מבשלים אוכל טעים ואיפה עדיף להיות תמימים וממי צריך להזהר ואיך שואפים גבוה ומה זאת תפילה ואיפה קונים את זה בזול ואיך נראה בית ירא שמיים ומתי עדיף לשתוק.

מה היא כבר עשתה היום?
גידלה את דור העתיד….
אפשר לחשוב.