חברים מקשיבים שלום!
אני ממש ישמח וירצה אם תפרסמו באתר שלכם את מה שכתבתי בתור אחד מהמאמרים!
תודה רבה ויישר כוח על כל מה שאתם עושים!
עידודי,עבר חודש בלעדיך.
ביום רביעי האזכרה שלך.
וזה נראה כאילו רק אתמול הודיעו לי שרצחו אותך בדרך הביתה.
רצחו אותך עידודי- ולנו עוד קשה לעכל.
קשה לעכל שהלכת, שאיבדנו כזה דבר יקר.
השכל לא מקבל והלב מסרב להאמין לגודל האבידה .
וכבר עולות השאלות- למה זה קרה? ולמה דווקא אתה?
שאלות על אמונה והחיים שלנו, על הקב"ה…
מה עושים?, איך מתמודדים ומתקדמים הלאה?
אבל עידודי, אתה היית איש של מעשים, שלא לדבר הרבה, פשוט לעשות!
ובאמת לפני כל השאלות צריכה לבוא האמונה בקב"ה שתעזור לנו להתמודד ורק תקדם אותנו הלאה .
כי "כל מה שה' עושה הכל לטובה"- קשה להגיד את זה בהקשר הזה, אבל כן, הקב"ה לא בחר אותך סתם עידודי! הוא בחר אותך בפינצטה, כדי לנער אותנו, להוציא אותנו מהתרדמת שהיינו שקועים בה, שנתחיל להילחם על כל סינטימטר מהאדמה הקדושה, שנתחיל לבנות עוד יישובים, עוד מאחזים, את חומש שכ"כ אהבת. שנתאחד, שנהיה ערבים זה לזה ושנתחזק באמונה בקב"ה (גם אם לא תמיד מבינים את מהלך הדברים בעולם הזה).
עידודי, השאלות נשארו בצד, כי הבטחנו שאנחנו הולכים בדרך שלך.
בדרך ההתנערות, הקימה מעפר והרוח החזקה.
בדרך המאבק על כל היקר לך ולנו- על הארץ האהובה, על הרוח היהודית הגאה.
המאבק על ייעודו של עמ"י בארצו.
השארת לנו צוואה לא כתובה- אך ברורה מאוד: להמשיך בדרך הזאת! והכל כמובן בדרך התורה, בצניעות, ובקדושה שתמיד אפפה אותך.
הכל עשית כ"כ טוב ובכזאת שלמות, ותמיד ברצון ומתוך שליחות.
עידודי, איך הרב ספד לך בהלוויה: "איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה…"- אתה היית כלי המלחמה שלנו- הובלת, הנהגת, היית מהבולטים שבגרעין חומש, וכל מה שביקשו תמיד עשית ברצון (אפילו שלהרבה אנשים כבר לא נשאר כוח…),חומש היתה חלק ממך ואתה היית חלק ממנה.
וכמה מספרים על הקידוש ה' שעשית בצבא, 3 שנים, מסלול רגיל- כמה אנשים התחזקו בגללך, איזה רושם השארת שם…
ועל ה-"זכרני נא, חזקי נא" בכניסה לג'נין- איך קידשת שם ה' ברבים. גם בחייך וגם במותך.
עידודי, תמיד נזכור אותך, תישאר לעד בליבנו כאיש של אמת, של אידאלים וחיים של שלמות.
חודש עבר. לא שוכחים. זוכרים אותך תמיד.
"ה' נתן ה' לקח ה'
יהי הדברים האלו לעילוי נשמתו.
