לימוד תורה בגיל התיכון..

לק"י

שלום לך צדיק!
אמנם קטונתי אל דבר ראשון נברך אותך שאהבת התורה תמשיך ותגדל!
אשריך שאתה מרגיש כבר עכשיו אהבה ללימוד תורה. זה לא תמיד מובן מאליו.
וההתלבטויות האלה, הן התלבטויות שהן בהחלט לא פשוטות ומה שכתבת הוא בהחלט מראה על ראיה טובה של מה שנמצא מולך.
מצד אחד יש את הרצון לשבת וללמוד תורה שאתה אוהב לעומת לימודי חול שאתה מכיר בחשיבותן.
לכאורה הדברים באמת סותרים.
אחד קודש ואחד חול אך, אולי צריך להאיר שגם בחול אפשר לראות קודש.

[הקודש שבחול]
מה זה אומר שבחול יש גם קודש?
זה לא רק שהמתמטיקה תעזור לך בהמשך הדרך אלא לראות איך היא באמת חלק מלימוד התורה. ולא, זה לא במובן הרגיל של לדעת חשבון בשביל שנוכל לחשב מה הגובה המקסימאלי או המינימאלי של סוכה (אם כי גם).
מדובר על מה שנקרא לדעת את ה´.
לראות איך מנהיג את העולם, איך הוא משפיע בעולם וכו´.
זה לומדים גם דרך ביולוגיה, כימיה, פיזיקה. אפילו דרך היסטוריה רואים הקב"ה מנהיג את העולם ואיך אירועים כאלה ואחרים משפיעים על התקדמות העולם, על תהליכי הגאולה וגם רואים איך דברי הנביאים התקיימו ומתקיימים לאורך הזמן.
זה לראות את יד ה´.
אפשר להמשיך ולהביא דוגמאות למימוש העצה הראשונה הזו אך חשוב לציין שלא תמיד זה קל לעשות את זה. ובכל זאת, חשוב להכיר בזה.

[לימוד תורה – בגדלות]
הנקודה הזו ממשיכה את הנקודה הקודמת אך בהיבט אחר.
הרבה פעמים אנחנו נוטים לראות באמת את לימוד תורה כמשהו אחד ולימודי החול כמשהו אחר. אך האמת היא, שאם באמת מבינים מה זה לימודי חול, את החכמה שבה, אז מבינים גם משהו שהובא בשם הגר"א "כי כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה כי התורה והחכמה נצמדים יחד" (ודברים דומים אפשר למצוא אצל החת"ם סופר ואצל הרב יהונתן אייבשיץ בספרו יערות דבש).
גם בחכמה שמגיעה ממישהו מאומות העולם יש חכמה. לא רק שיש חכמה אלא יש בזה גם מימד אלוקי. אנחנו לא צריכים ולא יכולים להתכחש לחכמה שמתגלה בעולם דרך הגוים.
מצד שני, ברור שלא מדובר במשהו שנמצא במעלת התורה.
כשמבינים את זה אז דבר ראשון פחות נרתעים מזה כי בסוף מדובר בחכמה ודבר שאפשר וגם ראוי להכיר. דבר שני, אי אפשר לתורה בלעדיה. אפשר לראות את זה כמשהו שמקשר, מלבד המצוות והמעשים הטובים, בין התורה למציאות עצמה.

[לכל זמן ועת לכל חפץ]
אחרי שהכרנו בחשיבות של לימודי החול נתעכב שניה גם על החשיבות של הסניף.
נכון שאתה רוצה להתגדל בתורה ולשבת וללמוד את מה שאתה אוהב.
חשוב להבין שזה לא סותר את השליחות האדירה שיש לך בסניף.
הרבה פעמים דוקא כשעוסקים בציבור, כשמנסים לרומם אותם, אנחנו מתקדמים ומתעלים פי כמה ממה שהיינו עושים לבד (אני אומר את זה על רגל אחת אבל החת"ם סופר, בפיתוחי חותם, כותב על זה כשהוא מסביר מדוע אברהם זכה להיקרא אוהבי").
מעבר לזה, אם אתה מעביר פעולות ומסרים שנובעים מתוך בירור של דברים לאור התורה אז גם יש בזה מימד של לימוד תורה. הרי המצוה זה לא רק ללמוד אלא גם ללמד.
מתוך ההבנה של שני הדברים האלו אפשר להגיע לרובד הפרקטי.
תבחר לעצמך זמן שאתה מקדיש ללימוד בבית. לא משנה כמה זמן יקחו שיעורי הבית או הסניף, תבחר שאתה משקיע זמן מסוים כל יום ללימוד תורה בבית. לימוד תורה לשמה ומתוך ספר מסוים.
כך, אתה לא עוזב את שאר הדברים כי אתה באמת רואה בהם חשיבות לא רק כמשהו כללי אלא מצד לימוד התורה שיש בזה. מצד שני, אתה כן בונה לעצמך מחויבות למה שאתה אוהב ורוצה, שזה להוסיף שעות ללימוד תורה.
בנוסף, יש שאלה דומה שנשאלו שאולי תעזור http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=264035.

עד פה נתנו עצות כלליות כי בדברים כאלה גם מומלץ לדבר עם מישהו שמכיר אותך שיוכל לתת לך הדרכה יותר ממוקדת איך לאזן את הדברים כך שלא תרגיש שאתה חונק את אהבת התורה והרצון ללמוד שבוערים בך אך גם שלא תזניח את הלימודים הכללים שאינם לימודי קודש.
מקוה שהדברים עזרו.
שיהיה הרבה בהצלחה וסליחה אם התעכבנו מעט עם התשובה.
נתנאל
netanelweil@gmail.com