למה אסור לנגן בשבת?ולשון הרע.

שלום רותם יקרה,
נשמע שאת מאוד נותנת מקום וביטוי לנשמה שלך, לייחודיות שלך וזה נפלא לראות את זה.
לכל אחד הקב"ה נותן כישורים וכוחות והאדם צריך להכיר אותם ולדעת לכוון אותם לעבודת ה´, לדעת להתאים אותם לנשמה שלו ולא ח"ו להתאים אותם לתרבות הסובבת, למה שלא כל כך מתאים לנשמה.
אני כותבת את זה כי השירה והנגינה היא בהחלט מזון לנשמה. כלומר, היא יכולה להיות כזו. יכולה להגיע ממקום כל כך עמוק וטהור, יכולה להוציא לפועל רגשות כל כך עדינים טהורים וקדושים (ויכולה גם לעשות בדיוק ההיפך, יכולה לתת ביטוי למקומות היותר נמוכים של האדם), ומאוד מרגש לקרוא איך את מכוונת את הכישרון הזה של נגינה ושירה למקומות טובים כל כך.
ולמה זה אסור בשבת? לכאורה, את שואלת, זה היום שהכי יש בו מקום לנשמה, אז הדבר הכי מתאים זה להוסיף לזה על ידי הנגינה?
אז יש תקנות שנקראות "שבות", תקנות ,"גדרים" שגדרו חכמים (מלשון "גדר") כדי שאדם לא יגיע לעבור על איסור תורה- על אחת מל"ט אבות מלאכה, ולגבי כי נגינה, חכמים חששו שאדם מתוך שינגן ויהיה מרוכז בנגינתו ימהר לתקן מיתר שנקרע לו או כל תיקון מסוים שיהיה לו בכלי וכך יעבור על תולדה של אב מלאכה "הבונה".
אני רוצה להוסיף, שהרבה פעמים אנחנו לא מבינים למה חז"ל גזרו כך, ויכולים לחשוב שאולי היום זה מיותר, אבל אנחנו יודעים, שלחז"ל היתה רוח הקודש לתקן את מה שתיקנו, ויכול להיות שהם הצמידו את זה לסיבה הזו כדי שתהיה ברורה ובהירה לנו אבל היו עימם עוד סיבות שבשבילן הוצרך שיהיה כזה איסור.
מצאתי במקום אחר הסבר לכך, שכלי נגינה זה משהו מלאכותי, חיצוני שעוזר לאדם להגיע פנימה ולהתחבר למקור האלוקי שבו, ושאולי בשבת, עם הנשמה היתרה שלנו, אנחנו צריכים להתאמץ ולנסות מתוכנו ועל ידנו להגיע עמוק פנימה, ואולי חז"ל רצו לרמוז לנו שהסגולה של שבת היא- שבשבת אנחנו יכולים.
לגבי מה שכתבת על לשון הרע,
לשון הרע זה דבר שמאוד מאוד קשה להתגבר עליו. כפי שכתבת זה נוגע הרבה בלחץ חברתי של הסביבה, באפשרות להיות יותר "שייכת" כשאומרים את מה שמעניין ושאחרות רוצות לשמוע, ועם זאת, חז"ל אומרים שאדם שחוסם את פיו מלדבר לשון הרע אפילו לזמן קצר זוכה לאור הגנוז שאין כמותו.
לכן דם לכל זמן הכי קצר שיש שהאדם מתגבר ולא מדבר לשון הרע – גם לזה יש ערך.
החפץ חיים מביא על זה משל בספר שלו "שמירת הלשון" (שכולו מדבר על לשון הרע, גם מבחינה הלכתית מה מותר וגם אסור וגם מדרשים ומאמרי חז"ל להתחזקות בדבר), וממשיל את הדבר לילדה שהגיע לים וראתה שם המון המון יהלומים, זה כל כך הרבה שאין לה שום סיכוי לאסוף את הכל, והיא רוצה להתייאש ולא לקחת כלום. וברור שאם מישהו היה עובר שם היה אומר לה שתיקח כמה שהיא יכולה , אפילו שלא תצליח לקחת את הכל, כי לכל יהלום שתצליח לקחת יהיה ערך.
והנמשל הוא, שגם אם לא נצליח לגמרי תמיד להתגבר, לכל זמן שכן נצליח יש הרבה ערך ולכן מאוד חשוב שיהיה זמן מסוים כזה.
בנוסף לכך, כשאנחנו רוצים להגיע לרמה מסוימת, למשהו מסוים, אנחנו צריכים לדעת שהעבודה כדי להגיע לשם והדרך היא מאוד מאוד הדרגתית. וככל שהיא תהיה יותר הדרגתית כך היא תהיה אמיתית יותר,
ויציבה יותר. ולכן, בכל דבר, הדרך היא להתחיל מדבר קטן, ממשהו שיותר אפשר לעמוד בו ומשם להתקדם הלאה.
לדוגמא, להתחיל משעה של שמירת הלשון, וכשתראי שאת לגמרי מצליחה עם זה להמשיך הלאה.
כמובן שהניסיון וההתמודדות הרבה יותר קשים כשהחברה שמסביבך מאוד לא מעריכה את המאמצים וההשתדלות שלך.
ולכן כדאי לחשוב מה יכול לעזור לך עוד כדי להצליח בדבר.
אז קודם כל, יש ספר "שמירת הלשון" שמחולק ללימוד יומי במחזור של חצי שנה והוא נועד בדיוק בשביל לחזק את מי שרוצה להתחזק בזה.
בסוף הספר הוא מביא כמה עצות איך עוד אפשר להתחזק, ואחת מהעצות היא למצוא עוד חברה כדי שאחת תוכל לחזק את השניה ברגעים קשים.
אז אני מבינה שרוב החברות שלך לא בקטע,
אבל אולי בכל זאת תהיה מישהי אחת, מהאולפנה, שתוכלו לקחת עליכם את הדבר בתור מבצע (אולי ללמוד יחד את הספר) וכך תוכלו לחזק אחת את השניה.
עצה נוספת היא להימנע ממצבים שבהם יש יותר סיכוי שיגיעו איתם ללשון הרע (אולי בערב שבת כשנפגשים ואין על מה לדבר…) או לחילופין, שיהיו לך בראש כמה נושאים מעניינים ושכייף לדבר עליהם ושלא כלולים בלשון הרע,
ואז כשיגיעו למצב כזה תוכלי להעביר נושא, מבלי שחברות שלך ירגישו שאין להם על מה לדבר.
מסופר על ה"חפץ חים" שהיה מסתובב בשוק וצועק "מי רוצה לקנות סם חיים"? והיה עונה למי ששואל שסם החיים הוא שמירת הלשון שכתוב: "מי האיש החפץ חיים נצור לשונך מרע.." וקראתי שהרב דסלר אמר שהגדולה של החפץ חיים לא היתה זה שהוא שתק, אלא דווקא זה שהוא דיבר. שמקום של שוק זה דווקא המקום שמרכלים בו ו"קונים" סיפורים אחד על השני, והוא בחר לדבר אבל דברים של אמת.
מקווה שנתתי לך כמה רעיונות וכיוונים להמשך הדרך,
תשמחי בדרך שלך,
בבניה שלך.
בכוחות שאת מוציאה מעצמך בדרך הזו ובכך שאת מכוונת אותם לעבודת ה´ מתוך הקשבה לנשמה המיוחדת שלך.
את מוזמנת לפנות אלי למייל,
נעמה tepernaama@gmail.com