בשנים האחרונות התחיל להטריד אותי הנושא של צער בעלי חיים הרבה פעמים לא הבנתי איך יכול להיות כלכך הרבה סבל בעולם או מנקודת המבט של הקב"ה איך הוא בכבודו ובעצמו נתן לנו לעשות בבעלי החיים כרצוננו?
ראיתי איך אנשים מעללים ברחבי העולם בבעלי החיים זה פשוט נורא מה שהם עושים לחיות.. קשה לי להבין איך הקב"ה נתן לנו בעלי חיים שנאכל אותם שכן אם לאותם בעלי חיים יש רוח ברמה מסוימת ויש להם רגש אז זה מזעזע.. ממחשבות רבות ועמוקות התחלתי לחשוב שאולי כל בעלי החיים בעולם הם כמעין רובוטים ביולוגיים נטולי רגשות שאינם יכולים לחשוב ולנתח דברים או במילים אחרות חסרי רגש.. קשה לי להאמין שיש ליצורים האלו רגשות כי אם יש להם למה הם סובלים? מה המטרה שלהם בעולם? האם הם רשעים בגלגול? או שהם באו לעזור לאדם ללמד את האדם מוסר..?
כי ישנם הרבה חיות אומללות שאנשים ברחבי העולם מתעללים בהם וקשה לי להאמין שיש לכל החיות בעולם רגש אני מאמין שלרוב החיות בעולם אין רגש או במיוחד לאלו שמותר לנו לאכול כי שמתי לב שאותם בעלי חיים שהותרו לנו לאכילה לפי הדת הם פחות "חכמים" מבעלי חיים אחרים כגון כלב קוף דולפין וכו.. יכול להיות שבאמת הקב"ה הביא את החיות לעולם בשביל האדם והאם אין להם רגשות?
שלום לך שואל יקר!
שמחתי מאוד על שאלתך. אני עצמי אוהבת בע"ח, ולא יכולה לשאת התעללות בחיות. לכן שאלתך מאוד נגעה לי. לגבי השאלה האם יש לחיות רגשות, מחקרים רבים דנים בשאלה הזו, ואני לא בטוחה שהם מגיעים לכלל מסקנה חד משמעית. לעניות דעתי נראה שיש לחיות רמת רגשות מסויימת. הכי קל, אולי, לראות זאת על כלב, הקופץ בשמחה על בעליו. גם החיות המותרות לנו לאכילה ניחנו לדעתי ברמה רגשית מסויימת. למשל, שמעתי מרועה צאן שכשנכנס השוחט לדיר כדי לשחוט כבש כל הכבשים מתרחקות לצד בבהלה. הן חשות שמשהו פה מסוכן.
התורה אוסרת עלינו כל סוג של התעללות בחיות. בשמות כג' ה' :"כי תראה חמור שנאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו". (עזב = מלשון עזור). רש"ר הירש כותב במקום שהלכה זו לא מדברת רק על העזרה שצריך להגיש לבעל החמור, אלא גם על צער בעלי חיים שיש פה לחמור עצמו. על האדם למנוע צער מהבהמה, אפילו אם מדובר בבהמת שונאו.
חשיבה זו אמורה ללוות אותנו כשאנחנו נתקלים בבע"ח. השחיטה היהודית גם היא ה"הומנית" ביותר מכל סוגי השחיטה, וממעטת את הסבל הנגרם לבהמה למינימום. האדם הראשון, לפני שחטא, היה אסור אפילו באכילת חיות. רק צמחים הותרו לו. בעז"ה, לעתיד לבוא, נחזור למציאות זו של צמחונות (ניתן לקרוא על כך בחוברת הנקראת :"חזון הצמחונות והשלום" של הרב קוק זצ"ל). בנתיים הותרה לנו אכילת בשר, אך וודאי שאסור באיסור חמור כל סוג של התעללות בחיה. האכילה היא ממקום אחר. כשיהודי אוכל בקדושה הוא לא רק מקדש את עצמו, אלא גם את המאכל שהוא אוכל. הרב שרקי כותב במאמר על טו' בשבט שאשרי העוף שבמקום למות סתם כך מזקנה מת כדי לתת ליהודי כוח ללמוד תורה. העוף הנאכל ע"י היהודי הופך לאנרגיה שנותנת לו כוח. כוח ללמוד תורה למשל, או לקיים מצוות. כך, ע"י אכילתו, העוף התרומם למדרגה גבוהה יותר ממה שהיה יכול להתרומם אליה בכוחות עצמו. אני מקוה שנזכה תמיד לרומם את החיות ולא להשפילם. השפלתם היא גם השפלתנו.
העובדה שאנשים מתעללים לעיתים בחיות אינה מעידה שאין להם רגשות. גם בני אדם מסויימים לצערנו עברו התעללויות מסוגים שונים ובסיטואציות שונות, והם בוודאי בעלי רגשות. התעללות בבע"ח היא קלקול נוראי של המין האנושי, והיא חטא כלפי הקב"ה כשם שהיא חטא כלפי החיה שבה מתעללים. החיות בעולם, כמו כל שאר חלקי הבריאה, נועדו לשרת את האדם. הקב"ה מצוה על האדם מיד כשהוא מסיים לברוא אותו :"מלאו את הארץ וכבשוה. רדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה…" (בראשית א' כח'). אבל תפקידנו להשתמש בבריאה אך ורק לרצון ה'. אם נשתמש בכוחנו ובשליטתנו על עולם החי שלא כראוי- נענש. הקב"ה נתן לנו כוח, ואיתו גם בחירה חופשית, שלצערי חלק מהאנשים מנצלים כדי לבחור בדברים נוראים. למרות זאת, הקב"ה משאיר לנו את הבחירה. כולי תקוה שכל בני האדם ישתמשו נכון בכוחם, ולא ינצלו אותו לעולם לשימוש פסול ומתעלל בבעלי חיים.
כל טוב.
עדי
adisadeh@yahoo.com
[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!
