למה דווקא פורים?

בס"ד

שלום לך!
השאלה ששאלת היא שאלה ממש טובה ורצינית! לא הרבה חושבים עליה. [יישר כוח עצום]!
כאילו, איזה כיף! [הגיע פורים]! שזה אומר – תחפושות, רעשנים, שירים וריקודים, "חייב איניש לבסומי"…

אבל לא הרבה חושבים על השאלה – מה מיוחד בפורים? (אולי אלה ששרים "מדוע לא יחול פורים פעמיים בשבוע" כן חושבים…).

ברשותך, 2 הקדמות לפני:
דבר ראשון – לא כתבת אם את/ה בן או בת, לכן אכתוב בלשון זכר. אם מדובר בבת – מקווה שתסלחי לי.
שני – התשובה לשאלה הזאת, עקב הנושאים הרבים שלה (לפחות 4), כנראה לא תהיה ממש קצרה.

מקווה שהקב"ה יעזור לנו לנסות לענות [ביחד] על השאלה בצורה הטובה ביותר לשאלה שלנו.

לפני שנעסוק בנס פורים, נצטרך לענות על השאלה:
[מה זה בכלל נס?]

אין הרבה סיכוי ש"נס קפה", למשל, נותן הגדרה לנס. אז ממה כן אנו יכולים לתת הגדרה לנס?

דוגמה לנס שנמצאת בתורה – קריעת ים סוף, וחזרתו למצב הרגיל אח"כ.
מכך אפשר ללמוד שנס הוא תופעה [יוצאת מגדר הרגיל], שמעוררת פליאה והשתאות.

הרב דסלר מגדיר אחרת: [חוקי הטבע] עצמם הם ניסים . אבל בגלל שאנו רגילים להם – ההגדרה שלנו לנס היא רצון של הקב"ה ש[לא הורגלנו] בו.

ועוד הגדרה: המילה נס בעברית היא מילה נרדפת ל[דגל] (מופיע בסדר ההתארגנות למסעות בספר במדבר). כשמניפים את הדגל יש סימן [התערבות] כלשהי (אזהרה של המציל למשל). מכאן נס הוא אירוע שמסמל או מצביע על התערבות – מהקב"ה.

[סוגי ניסים]
ישנם 2 סוגים של ניסים: נס גלוי ונס נסתר.
נס גלוי –רואים אותו ומבינים שזה נוגד את הטבע (יציאת מצרים, קריעת הים…).
נס נסתר – נס שמרמז לכך שאלוקים פועל מאחורי הקלעים של עולם המציאות. צריך "להחליף משקפיים" למשקפי אמונה כדי להבחין בו בבירור.

הבנו פחות או יותר – מה זה נס.
עכשיו באה השאלה:
מה לגבי ההצלות/החגים האחרים שקרו לעם ישראל, שקשורים לניסים?

[ניסים לעם ישראל]
ברוך השם, היו, כמו שאמרת, המון ניסים לעם ישראל.
ניסים אלה היו מאז אבי האומה – אברהם אבינו, [ועד ימינו אנו] (מלחמות, מבצעים, פספוסים רבים של טילי אויב, הצלחות כלכליות במשק ועוד רבים!).

חלק מהחגים הינם על ניסים גלויים (כמו פסח), וחלק על ניסים נסתרים (כמו פורים).
חוץ מחגים אלה – אפשר ללמוד במסכת תענית ובמגילת תענית על ימים טובים שנחגגו עד חורבן בית שני, שעקב נס של הצלחה/הצלה.
חגים אלה בוטלו עקב חורבן הבית, ועוד מעט ננסה להבין למה דווקא פורים נשאר.

עד כאן הניסים של עם ישראל בכללי, ועכשיו – לנס פורים עצמו. או יותר נכו להגיד:
[הניסים של פורים].
ישנם הרבה ניסים המשויכים לפורים! ברשותך, נזכיר את הבולטים.

נתחיל באלה שבברכת "על הניסים":
"ואַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ-לוֹ גְמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ וְעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶלָה".

[נס ראשון] – לא הרגו את אסתר כשהיא באה ללא הזמנת המלך, שזאת עבירה מפורשת על החוק! (ועוד הסיכוי שלה להתקבל היה קטן, כי היא הייתה בצום של 3 ימים…). והנס בתוך הנס – אסתר הצליחה בשליחותה ב2 הפעמים (הריגת המן ושליחת צו המלך המחודש).

[נס שני] – הפרת עצת המן, ותלייתו ותליית בניו על העץ שהכין למרדכי
.
[שלישי] – ניתנה ליהודים האפשרות להגן על עצמם. דבר זה [לא מובן מאליו] – כי עד אז אסור היה להם לאגור נשק רב ולארגן צבא הגנה קהילתי פרטי, מחשש למרד.

[רביעי] – במלחמות בי"ד ובט"ו באדר, ב127 מדינות אחשוורוש, ניצחו היהודים מעטים מול רבים, כי נפל פחד היהודים על האויבים (ואפילו הרבה אויבים "התייהדו" = התגיירו/עשו עצמם כיהודים).

יש להזכיר שאלו הם ניסים נסתרים, וגם אלו חלק קטן מהמוזכרים במגילה, בגמרא ובדברי חז"ל…

אז למה דווקא פורים?
[כדי לענות על השאלה הזאת, נצטרך לדעת את סיפור הרקע של המגילה ואת התוצאה]

נבוכדנצר מלך בבל החריב את בית המקדש והגלה את היהודים לבבל. וכנבואת הנביא ירמיהו – לאחר 70 שנה, היהודים מורשים לחזור לארץ.
את האישור נותן כורש מלך פרס שכבש את האימפריה הבבלית.

הבעיה היא שבעלייה הראשונה בהנהגת זרובבל ויהושע הכוהן הגדול, רק מעטים עולים – אנשים ריקים, ואנשים שאין להם מה להפסיד. השאר [נשארים בבבל מרצון]! (בתקופת המגילה הייתה העלייה השנייה בהנהגת עזרא הסופר ונחמיה, אבל עדיין העולים היו מעטים, והיו גם מלחמות נגד הגויים שבארץ).

היהודים התחילו להתבולל. והשיא היה שבימי אחשוורוש – הנין של כורש, אכלו סעודות הוללות עם מאכלים כשרים למהדרין, אבל בעזרת [כלי המקדש]!!!
לכמעט אף יהודי [לא היה אכפת מזה].
למרדכי היה אכפת מאוד, והוא הלך וקרא בקול – אבל לא הקשיבו לא ממש.
מכאן באה הטענה הצודקת של המן – "ישנו עם מפוזר ומפורד בין העמים".

[התוצאה]:
המן נקרא "[צורר היהודים]", בכך שצרר (מלשון צרור מפתחות) את [כל היהודים] שהיו ב127 המדינות [ביחד]. ואז היהודים נזכרו מה זה להיות [יהודי אמיתי]!

וכותבת הגמרא, שהדור שבימי אחשוורוש [קיבלו את התורה שוב, והפעם מרצון]! לא כמו במעמד הר סיני ש"כפה עליהם הקב"ה הר כגיגית".

מה שיוצא,שלמרבה האירוניה: המן [הצליח] לעשות את מה שמרדכי לא – לעורר את היהודים משנתם.

אז הסיבות שדווקא פורים נשאר, הם:
אסתר ביקשה מחכמים "קבעוני לדורות" = תשמיעו כל מה שקרה בכל דור. כי מה שקרה במגילה, מלמד דברים חשובים מאוד.

1) שלא כמו חגים אחרים שנקבעו מדרבנן עקב ניסים (חוץ מחנוכ"ה), חגים את חג פורים, בגלל שהנס כלל [כל יהודי] בכל העולם! (לא כמו קהילות/חסידויות למיניהם שהם קובעים חגים לעצמם).
הכוונה – נס פורים הוא [נס כללי]!

2) יש בסיפור המגילה את המשפט של אסתר: "המן הרע [הזה]". כוונתה – בדור שלי מדובר דווקא בהמן הזה. היא חוזרת ללמד ש[בכל דור ודור] יש "המן" כלשהו. ובכל דור ודור עומדים עלינו לחלותינו – והקב"ה מצילנו מידם. לכן ההתבוללות לא תעזור להינצל משנאת הגויים.

3)המגילה מלמדת שכשעם ישראל יהיו, "צרורים", או, בלשון אסתר – "[מכונסים] יחד", הקב"ה יעשה להם ניסים ונפלאות. אפילו הם יהיו ניסים נסתרים.

מצטער על האריכות, צימצמתי כמה שיכולתי.
אם משהו לא ברור, או שיש לך עוד שאלות, את/ה יותר ממוזמן לשלוח לי מייל

פורים שמח ומבדח!

דורון

dozkih@gmail.com