אם המטרה המקורית של הקטעים שתורגמו לארמית בעבר הייתה שכולם יבינו אותם, למה השאירו אותם ככה? למה לא תרגמו אותם חזרה לעברית, עכשיו כשכולם מבינים עברית? מה המטרה לומר מילים שאין לי מושג מה הם אומרות? (כמובן שאני יכולה פשוט לבדוק מה משמעותן בפירוש המצורף, אבל האם לא עדיף מלכתחילה פשוט לכתוב את התפילה בשפת הקודש?)
שלום.
שאלת על הסיבה לכך שקטעים בתפילה (וכך גם בהגדה ובכתובה) כתובים בארמית. במקור הם בדרך כלל נכתבו כך בתקופות שרוב העם דיבר בשפה זו, אך את שואלת למה לא לשנות את זה עכשיו, כשכבר לא מדברים ארמית יש על זה תשובות מקומיות וגם כלליות, ננסה לעמוד על כמה מהן.
א. כל תרגום הוא גם פירוש. אנו לומדים את תרגום אונקלוס על התורה גם כשאף אחד לא מדבר היום ארמית, כי כשהוא מתרגם ממילא הוא גם מפרש, בהשתמשו במילה זו או אחרת.
ב. על אמירת "הא לחמא" בארמית אומר הריטב"א – "כדי שלא יבינו מלאכים (שיודעים רק לשון הקודש) ויקטרגו עלינו שאנו מתפארים בכל זה ויזכרו עוונותינו". במדרשים ראינו התערבות של המלאכים במצבים חשובים – למשל במתן תורה הם ניסו למנוע את נתינת התורה לבני אדם. שימוש בארמית – משל בתפילה החשובה 'קדיש' – מהווה פניה ישירה לקב"ה ומונע את התערבות המלאכים בדרך כיוון שאינם מבינים לשון ארמית.
ג. לפעמים עדיף לא לשנות גם דבר שראוי היה לשנותו, כדי שלא כל אחד יעשה את השינויים שלו ותעשה התורה ככמה תורות. תפגשי היום בחורה דתייה מצרפת או מרוסיה – כולכן מתפללות מאותו סידור. אם נתחיל לתרגם ולשנות – כבר יהיה לך הרבה פחות מכנה משותף איתן, ומי יודע איזה קלקולים יצוצו. לכן עדיף שתישאר הארמית גם אם זה מטריח אותנו ללמוד את התרגום (אגב, גם עברית לא יודעים כולם. רק רוב מי שבארץ ישראל) ויחד עם הארמית יישארו גם יחס הכבוד לראשונים והאחידות במידה הרצויה בתרבות שלנו.
בברכה
טל, חברים מקשיבים
