שלום,
רציתי לשאול שאלה בנושא התפילה.
אנחנו מחוייבים להתפלל לקב"ה לפחות פעם ביום (אני בת 18..). בתפילה אנחנו, חוץ מלהלל את הקב"ה וכו', גם מבקשים ממנו בקשות- כלליות או פרטיות.
כלל גדול ביהדות הוא שכל מה שה' עושה, לטובה הוא עושה ושבסופו של דבר לה' יש חשבונות משלו והוא יודע מה הכי טוב בשבלינו ועושה הכל שיהיה לטובתינו (אפילו אם עכשיו רע, בסופו של דבר יש לכך השפעה לטובה לטווח הרחוק).
אנחנו, כבשר ודם, מוגבלים בראייתנו ולא מסוגלים באמת לדעת ולהבין מה טוב בשבלינו ומה לא.
השאלה שלי היא- אם ראייתנו באמת מוגבלת (וברור לי שהיא כן..), איך אנחנו יכולים לבקש מהקב"ה בקשות פרטיות שאנחנו, בראייתנו המוגבלת, חושבים שלטובתינו, אבל בחשבונותיו של הקב"ה הן דווקא לא לטובתינו…??
אז נכון, אני מנסה כמה שיותר, כשאני מתפללת ומבקשת בקשות פרטיות, לבקש אותן בצורה של "רק אם זה לטובתי..", אבל בכל זאת- מה המשמעות של התפילה שלי אם בכל מקרה ה' עושה בסופו של דבר את מה שהוא, בראייתו הנכונה והטובה, יודע שנכון לעשות?
תודה מראש….
שנה טובה ובשורות טובות!
-אם אפשר, בבקשה לא לפרסם את השאלה והתשובה באינטרנט אלא לשלוח ישר למייל.. תודה!
שלום!
שאלה חשובה שאלת, והרי איך אנו יכולים לבקש בקשות פרטיות, והרי הקב"ה הוא היודע את הטוב, ואולי מה שאנו חושבים לטוב איננו ממש טוב?
אנו מבינים שכל מה שהקב"ה עושה – לטוב הוא עושה.
אלא שבתפילה אנו מבקשים לראות את הטוב בעינים שלנו, להרגיש את הטוב בבשרנו, ולא רק לדעת שיש טוב.
האדם כל יומו רץ בין דבר לדבר,בין סידורים מסידורים שונים – מבחנים, עבודה, כסף ועוד ממלאים את רוב זמנו. – ולפעמים עלול הצד הרוחני שבו להתדרדר, להחלש, להישכח.
כדי שדבר זה לא יקרה וכדי שהאדם יום יום יזכור את האידאלים המרוממים שבשבילם הוא חי, חיברו אנשי כנסת הגדולה בחכמתם וברוח קודשם, את כל השאיפות האידאליות של עם ישראל, והכניסו אותם לתפילת שמונה עשרה.
ברגע שאדם מתפלל, הוא מבקש על בית המקדש, על הגאולה, על שנה טובה לכולנו, על רפואה שלימה לכולנו – ובכך הוא מתרומם ונזכר בכל אותן השאיפות האידאליות שטמונות בתוכו,
התפילה היא מפגש חי בינינו לבין ריבונו של עולם! המפגש הזה מרומם אותנו!
כמו שאומר הרב קוק "יסוד התפילה הוא התרוממות הרצון והתגלותו".
וממילא – כשאדם מבקש את דברים אלו, הוא נהפך לאדם שונה, אדם שלא רק מגיע לו "לדעת" שיש טוב, אלא גם "לראות" , את הטוב, לראות בעיניו את מה שהוא כל-כך שוקק אליו.
ואם יש לאדם דבר פרטי – מעולה! שיכניס זאת לתפילה, בכך הוא מכוון שהוא רוצה לראות את הטוב דווקא על חולה זה, או דווקא על הצלחה במבחן זה.
מי יתן וכל תפילותינו – הן הכלליות והן הפרטיות, יתגשמו לטובה.
מתי, חברים מקשיבים.