אני לומדת באולפנא שידועה ברמה של התלמידות שלה כרמה לא דתיה במיוחד.
יש לי בביה"ס חברות מאוד טובות והמורים די אוהבים אותי אבל אני לא מרוצה מהבנות שם.
אני מרגישה שלאט לאט אני קצת יורדת ברמה הרוחנית שלי למרות שאני לומדת בה רק שנה וחצי.
בעיר אין עוד אולפנא אחרת וכדי להיות באולפנא טובה אחרת צריך או לבחור בפנימיה(אבל אמא שלי לא מרשה לי וגם שם יש אפשרות להדרדרות) או לעבור דירה (דבר שממש ממש לא אפשרי להורים שלי).
מה לעשות? אשמח אם תענו לי בהקדם!!!
תודה.
שלום לך.
קודם כל – כל הכבוד על ניסוח השאלה. קל ופשוט לענות על שאלה שמנוסחת בצורה בהירה ואני ממש מודה לך על כך שסיפקת את כל הנתונים כדי שאוכל לענות לך. לא תמיד זה כך אז את יכולה לטפוח לעצמך על השכם בעניין הזה.
אענה בצורה 'שכלית' ו'קרה' ומתוך כך נגלה מהן האפשרויות העומדות בפנייך וכיצד להתמודד איתן.
באופן תיארוטי האפשרויות מתפצלות לשתיים – להמשיך באותה האולפנא או לעזוב. עזיבה מתפצלת לשתיים – פנימייה ומעבר דירה.
מה רלוונטי לעניין שלנו כדי לפתור את הבעיה?
לעבור דירה לא שייך לפי מה שכתבת. פנימייה אפשרית אם הורייך יסכימו, אבל צריך לזכור שספק האם זה יפתור את הבעיה, כי את בעצמך כותבת שגם שם תתכן הידרדרות, כך שצריך לחשוב פעמיים האם שווה להשקיע מאמץ בשכנוע ההורים לעבור לפנימייה, דבר שגם יוסיף לך קושי נפשי של ניתוק (חלקי מהבית), דבר שאסור לך לזלזל בו, וגם יהווה עול כלכלי נוסף על הורייך, כי פנימייה בדרך כלל עולה יותר כסף.
השאלה היא בעצם כמה המצב חמור באולפנא בה את לומדת. אני באופן אישי עברתי אחרי כיתה ח' ללמוד בפנימייה כאשר הורי הבינו שזה לא שהמצב לא טוב, אלא שממש רע לי במקום לימודי, שאני אומלל שם. לא ירדתי ברמה הרוחנית, אבל זה גרם ניתוק מהחברה וכו', דברים שהיו קשים מאוד לי והורי שהבינו את זה 'חילצו' אותי מהמקום, דבר שאני מודה עליו עד היום. נכון, זה היה תהליך קשה להתנתק לפנימייה, אבל במקרה שלי זה היה שווה.
את צריכה לחשוב טוב האם גם במקרה שלך זה מוצדק, האם אין דרך אחרת, פשוטה יותר לפתור את הבעיה. אולי יש דרך למנוע את הירידה שלך? הרי עצם זה שאת מודעת לדבר וודאי גורם להאיט את התהליך הזה, אז אולי אפשר למנוע אותו? אולי אפשר אפילו יותר מזה, שתתחזקי מכל העניין, שתצליחי לתפוס לך מקום בחברה, באופן מודע מבחינתך, כמי ששואפת, עד כמה שאפשר, לשמור על הרמה ולהעלות אותה?
אני לא מדבר על להיות הנודניקית שאומרת על כל דבר אסור. הנושא הזה של איך להשפיע הוא נושא קשה ללימוד ומצריך מקום בפני עצמו, אבל אולי אם תרצי ותלמדי איך לעשות זאת את רק תרוויחי מכל העניין?
שבי, תבדקי עם עצמך מה המצב בדיוק וכיצד את יכולה להתמודד איתו – מה בדיוק הנזק, האם הוא מספיק חמור כדי לגרור צעדים משמעותיים ואם לא, כיצד להתמודד איתו.
אני רוצה רק להוסיף עוד 'טיפ' קטן – לא תמיד אנחנו מודעים לעליות שלנו. קורה שאנחנו מרגישים ירידה כי אנחנו לא מספיק רואים את הטוב. תבדקי האם את מקבלת באולפנא גם תכנים חשובים, כמה ואיך, במה היא בונה אותך. אל תקחי את הדברים כמובנים מאליהם – ייתכן שבאולפנא אחרת לא עוסקים בתכנים האלה, לא תצליחי ליצור קשר עם המחנכות, אופי המקום וכו'. תחשבי טוב על כל המכלול, ולא רק על מספר פרטים שעומדים כרגע לנגד עינייך.
ועוד עצה קטנה – תמיד טוב להתייעץ. אני בטוח שגם אחרי התשובה הזו יהיו לך שאלות. אינני יודע, אבל אולי את יכולה להתייעץ עם המחנכת? רב האולפנא? אולי כדאי לשתף את ההורים או איזו חברה טובה?
תבדקי את זה. הרבה פעמים שיחה עם אנשים מבוגרים יותר מעלה נקודות שאנחנו לא שמים לב אליהן בעצמנו, נקודות חשובות מאוד.
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,חברים מקשיבים,
yehonatan@makshivim.org.il