לעלות לארץ למרות האבטלה?

שלום וברכה.
שאלת שאלה מאוד חשובה, שהיה ראוי להרחיב בה רבות. אבל בשל העומס אענה בקצרה.
מצווה גדולה לגור בארץ ישראל, מצווה שדורות של יהודים חלמו לקיים אותה, ולא זכו. בדורינו ב"ה זכינו וכבר קרוב למחצית מעם ישראל נמצא בארץ ישראל.
למרות הקשיים שיש בארץ, מצוה גדולה לעודד את כל מי שאפשר לבוא לגור כאן, מכמה סיבות.
ראשית, אם היה מדובר במצב שבו ברור שבארץ אין פרנסה ובחו"ל יש, היה מותר לעבור לחו"ל. אבל לא זהו המצב, לכל היותר בארץ יש קצת יותר אחוזים של אבטלה, והרוב המוחלט של האנשים מוצאים עבודה. לא מבטלים מצוה כל כך חשובה רק בגלל שבחוץ לארץ יש קצת יותר סיכוי למצוא עבודה. כל מצווה מתרי"ג מצוות יכולה להיות כרוכה בקשיים ובכל זאת היא לא מתבטלת, ועל אחת כמה וכמה מצוות ישוב ארץ ישראל ששקולה כנגד כל המצוות כולן. אני חושב שאפשר להסתכל על העניין באותו מבט שבו היינו מסתכלים על אדם שנמצא מחוץ לבית, מחוץ לאבא ואמא וכל המשפחה, ומתלבט אם לחזור כי… בבית שלו קצת פחות נוח.
שנית, תמיד הדשא של השכן נראה ירוק יותר. האמת היא שיש בעיות קשות מאוד בחוץ לארץ שאינן קיימות בארץ, וכוונתי בראש ובראשונה להתבוללות. בעיה זו היא כלל עולמית, בכל מדינה יש עשרות אחוזים של יהודים שמתבוללים ומתנתקים מעם ישראל. מדובר פשוט בשואה רוחנית שבו כבר איבדנו מליונים. בעיה שניה היא האנטישמיות, שמרימה ראש בשנים האחרונות וכבר יש מקומות בחו"ל שמהם היו גלי עליה בגללה. ומי יודע אם כל האנטישמיות בדורינו לא באה אלא לדחוף את היהודים שבחו"ל לעלות לארץ.
לסיכום, מצוה גדולה לעודד את יהודי חו"ל לעלות לארץ, ואשרי מי שזוכה לגרום ליהודי אחד לעשות זאת. גם אם לא מצליחים "מחשבה טובה מצרף הקב"ה למעשה".
אני מצרף קישור שבו יש מקורות רבים הקשורים לנושא – "התיישבות בשעת סכנה":
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=164