בוקר טוב!
איך זה יתכן שיש דעות שונות של רבנים על אותו עניין? הרי התורה היא אחת.
וגם איך יתכנו מנהגים שונים?(כמו קטניות, אם לספרדים מותר לאכול קטניות למה שלי יהיה אסור?) או שאסור או שמותר, איך זה יתכן שלחלק אסור ולחלק מותר?
שלום וברכה,
שאלה יפה וחשובה,
חשוב להדגיש שלמרות שיש מחלוקות רבות, המחלוקות הם לא בדברים המרכזיים או השורשיים,
אלא בענפים.
כלומר כולם מסכימים שאסור להדליק אש בשבת, אבל לפעמים יש מחלוקות קטנות האם דבר מסויים נחשב הדלקת אש או לא.
או למשל,
כולם מסכימים שה' יתברך ברא את העולם 'יש מאין' אך ישנה מחלוקת האם מי שלא מאמין בעיקר זה מוגדר ככופר בכל התורה כולה או רק כטועה.
חכמים אומרים לנו "משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכן – רבו מחלוקות בישראל, ונעשית תורה כשתי תורות."
לכל אדם יש את החכמה שלו וצורת ההסתכלות שלו, יכולים שני בני אדם לשבת באותו שיעור וכל אחד יתפוס נקודה אחרת מרכזית ויסביר את כל השיעור בצורה אחרת מזו של חברו.
כך גם קרה לתלמידי הלל ושמאי, כיוון שהם לא שמשו כלומר לא בררו מספיק לעומק את הסברא של רבותם, התחילו המחלוקות.
ובמשך הדורות, עקב ריבוי הגלויות והצרות,
היה חסרון בשימוש תלמידי חכמים ונוצרו עוד מחלוקות
ובקהילות שונות נוצרו מנהגים שונים,
אבל שוב צריך להדגיש שהמחלוקות הם בקצוות,
והתרי"ג מצוות של כולם הוא אותו תרי"ג מצוות,
נוסח הסידור ברובו הגדול, הם חופף פה ושם יש שינויי קטנים ומנהגים שונים.
כל אחד חייב לנהוג כמנהג אבותיו,
משום לא "תטוש תורת אמך".
בעבר כשהיתה סנהדרין בירושלים, כל מחלוקת שהיתה,
היתה מוכרעת לפי הרוב.
וכל מי שהיה חולק על הסנהדרין, היה נחשב "זקן ממרא"
בעז"ה במהרה בימנו, שיבנה בית המקדש,
ותשוב הסנהדרין למקומה, היא תכריע לכל עם ישראל,
וכל ישראל ינהגו כפסק הסנהדרין.
בהצלחה בכל
אלעד
gasner@inn.co.il