מדריכה עם חבר יכולה להדריך?

שאלת הגולש

שלום!!
האם העובדה שיש לי חבר (שהחניכים שלי מכירים ויודעים שאנחנו חברים) פוגעת לי בסמכות לדבר איתם על נושאים של בינו לבינה?
והאם העובדה שיש לי קשר טוב (של ידידות) עם בנים מהשבט שלי ובכלל מהסניף, פוגעת לי בסמכות זו?

תשובה

בס"ד

שלום וברכה.

שאלתך היא שאלה טובה מאוד ואני כותב את דעתי בעניין, על אף שזה נושא מורכב.
עקרונית, אין הכרח שהמדריך יהיה מושלם בתחום מסויים כדי לדבר עליו. גם רבנים לא מושלמים, ובכל זאת הם מלמדים תורה. אין מה לעשות, אנחנו בני אדם, ואנחנו חייבים לחנך ולעזור אחד לשני להתקדם, אפילו שגם אנחנו עסוקים בעצמנו באותם ההתמודדויות בדיוק.

מצד שני, אסור לנו להיות צבועים.
זה גם לא מועיל.
את יכולה לדבר עם החניכים שלך מכאן ועד מחר על ערך הצניעות והיחסים הנכונים בין המינים, ולהשתמש במתודות הכי טובות. אם את בעצמך לא מאמינה בזה זה לא יעזור שום דבר. אי אפשר לזייף בחינוך. וזה גם לא מוסרי.

ולכן, אם את מאמינה במה שאת מחנכת, אבל בעצמך את מתקשה לעמוד בכך אבל משתדלת אז זה בסדר גמור. זה אפילו טוב במובן מסויים, כי מדריכה היא לא מרצה, היא חיה עם החניכים. אם החניכים ידעו שגם את מתמודדת וגם את מתקשה ובכל זאת ממשיכה לנסות הם יראו בכך דוגמא שצניעות זה לא רק ליצורים מוזרים או לסופרמנים שהכל הולך להם חלק, אלא מאבק אמיתי שכל אחד יכול וצריך להתמודד איתו.
אבל,
אם את מדברת עם החניכים על הנושאים הללו אבל את מרשה לעצמך להתנהג אחרת, אז זה צבוע ומגוחך, וזה גם לא יילך. החניכים שלך לא טיפשים וזה פשוט יעמיד אותך באור מאוד מביך, שיגרום להם לזלזל בערכים שאת מנסה להטמיע בשבט גם בתחומים אחרים.

אגב, גם בגמרא וגם בעצמי למדתי שחינוך הוא הזדמנות מצויינת להתקדם בעצמך. לפעמים יש אצלנו בעיה מסויימת ואנחנו מזניחים אותה, או מאוד מתקשים להתמודד איתה, ודווקא כאשר אנחנו נדרשים לחנך אחרים לכך אנו מקבלים מזה הרבה עוצמות חדשות להשתפר בעצמנו. זה קורה לי לפעמים ב"חברים מקשיבים", כאשר אני מקבל שאלה על בעיה שיש לי בעצמי, ואז אני מקבל כוחות חדשים להשתפר בכך בעצמי לפני שאני הולך לייעץ לאנשים אחרים. אולי את יכולה לראות בזה הזדמנות לעצמך, מתוך האחריות לחניכיך תוכלי למצוא כוחות חדשים להתמודדות שלך בעניין החבר והקשר לבנים.

בהצלחה רבה,
ויישר כח על העיסוק החשוב בהדרכה,
משה.

mosheaaaa@gmail.com

יא בסיון התשסו

קרא עוד..