מהם הקריטריונים לתלמיד ישיבה להתגייס לצבא?

שלום.
כדי להבין מהם הקריטריונים עליהם אתה מבקש לדעת, יש להקדים על חובת השירות בצבא, ויחסה לעבודת ה' בכלל.
בשירות בצבא מחוייב כל אדם מישראל, משום שבו אנו מקיימים מספר מצוות:
1) כיבוש ארץ ישראל, כפי שכותב הרמב"ן שהמצוה היא שהארץ תהיה בשלטון ישראל.
2) קיומו של הצבא מגדיל את אפשרות ישוב ארץ ישראל בקרב יהודים רבים יותר.
3) כך מקיימים את מצוות "לא תעמוד על דם רעך".
אלא שבנוסף לחובה זו מוטלת על האדם חובה נוספת – חובת לימוד התורה. חובה זו כוללת שני חלקים בהם מחוייב כל אדם: ידיעת יסודות התורה, כדי שידע כיצד עליו לנהוג וכיצד להתייחס למאורעות חייו לפי הדרכת התורה, וכן קביעות עתים לתורה (להרחבת העניין ניתן לעיין בפניני הלכה חלק ד). מעבר לכך הדבר תלוי בתפקידו של כל אחד בעולם, ע"פ כשרונותיו המיוחדים והצורך הלאומי.
האדם האידיאלי לענייננו הוא דוד מלך ישראל, שקיים שתי מצוות אלו בשלמות: גדול בתורה וגדול בצבא. באופן פשוט כל אחד צריך למלא את חובתו הצבאית בזמן שנקבע ע"י כלל הציבור, אלא שכאן נכנסים שיקולים נוספים, עליהם שאלת. ניתן לחלק אותם לאישיים וכלליים.
א. כאמור, כל אדם צריך לבנות את הקומה התורנית הבסיסית, הכוללת ידיעת המצוות המעשיות, ידיעת עיקרי האמונה והתרגלות לקבוע עתים לתורה. פעמים רבות אחרי הצבא קשה לעשות זאת באופן יסודי, משום שאז מוטלות על האדם חובות נוספות של בניית משפחה ופרנסה.
ב. יתר על כן, יש אנשים שהצבא לא רק שימנע מהם לבנות את הקומה הבסיסית הנ"ל אלא יפגע בה. כיון שהאוירה בצבא עדיין אינה במצבה השלם, השירות בצבא ללא הכנה מתאימה עלול לפגוע ברמה הרוחנית של החייל, והדבר ישפיע על כל מהלך חייו.
מלבד שני שיקולים אישיים אלו, יש להתבונן במבט כללי על האומה כולה. כשם שאומה צריכה רופאים, חייטים, מהנדסים, מורים, אנשי מדע וחקלאים – כך עם ישראל צריך שיהיה בתוכו אנשי תורה בעלי שיעור קומה. ביחס למי שמסוגל למלא תפקיד זה, יש דעות שונות בין רבני הציונות הדתית. יש אומרים כי הדרך המרכזית היא דרכם של ישיבות ההסדר, המשלבת כבר בשנות הלימוד הראשונות את השירות בצבא עם לימוד התורה. לעומת זאת יש אומרים כי אמנם הדמות האידיאלית היא דוד המלך, אך בפועל אנו לא בדרגתו, ומי שמתאים לו להתגדל בתורה עליו לשקוע לפחות מספר שנים טובות בעולמה של תורה, ולימוד התורה הניסיון מראה שאם הדבר יֵעשה רק אחרי השירות הצבאי, הדבר מפחית את הסיכוי להתגדל בתורה אחר כך. כאן חשוב להוסיף שיקול נוסף, שתרומתו של אדם שמשקיע את כל זמנו בלימוד תורה, ללא קבלת טובות הנאה, אינה פחותה בערכה מתרומתו של אדם המשרת בצבא (כאמור, העם צריך גם אנשי צבא טובים וגם אנשי תורה טובים). זוהי משמעותם של ההסדרים הצבאיים השונים, שאמנם זמן השירות בצבאי בהם קצר מ- 3 שנים אך בסה"כ הזמן שבו האדם תורם למדינה הינו גדול יותר מ- 3 שנים – כמובן, בתנאי שאכן מנצלים את השנים המיועדות ללימוד כראוי.
הדברים נכתבו באופן מאוד כללי, וכמובן שכל שיקול תלוי בכל אדם לגופו. אתה צודק שטוב מאוד שכל אחד שצריך להחליט בשאלה זו יֵדע את הקריטריונים. אני חושב שחלק מההתייעצות עם הרב כוללת גם שהרב עצמו יאמר לבחור את כל השיקולים הנ"ל (ואולי יש גם שיקולים נוספים). מצד שני בדרך כלל טוב שגם קבלת ההחלטה תיעשה בעזרת תלמיד חכם, שהוא רגיל יותר לכוון לאמיתה של תורה, ומלבד זאת בחור לא תמיד יודע בעצמו מהי הדרך הטובה לו ביותר.
כל טוב ובהצלחה מרובה בכל עבודת ה'.
יעקב, חברים מקשיבים
להרחבה בנושא זה:
למה תלמידי ישיבות משרתים שירות צבאי קצר יותר? http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=7463
צבא לבנים ולבנות לעומת לימוד תורה- http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=6301