יש ממש הרבה מצוות על עניין זה-וגם להפך שלא לחלל את שם ה' וכדו'. מה החשש הגדול לכבוד ה'? זה גאווה או הערכה עצמית? האם זה כסייג לתורה [שלא נגיע לדברים יותר גרועים כגון זלזול] או שה' קבע זאת על עצמו?
האם מותר להתבטא כפי שהתבטאתי או שיש מזה משום חוצפה?
כמו כן, איפה באתר ניתן לראות את התשובה ומי עונה [איזה סמכות מבחינת ההלכה]
שלום וברכה.
מותר להתבטא וצריך שנביע את מחשבותינו, כי רק אז נוכל לקבל תשובות. אחרת, הרווחנו שלא התבטאנו בחריפות אבל הפסדנו שבתוך תוכינו נרגיש כך כלפי ריבונו של עולם. כמובן שאין צורך "לנפח" את הביטויים או לומר אותם סתם, אבל לצורך הבהרת העניין הרי זה טוב ונכון.
אבל, טרם תשובה אני חייב להעמיד את הדברים בפרופורציה.
מערכת המושגים שלנו אינה דומה בשום קצה דמיון למהותו של הקב"ה.
הקב"ה הוא זה שברא את המושגים 'צדק' ו'יושר'. הוא זה שברא את מושג הענווה ואת פסול הגאווה. הוא זה שברא את המושג יופי, טוב וחסד.
אי אפשר לתפוס את זה?
נכון, אדם אינו יכול לתפוס זאת. עכשיו מובן למה השאלה אינה רלוונטית? אין לנו שום אמות מידה למדוד את האינסוף!
במידת מה של דמיון אפשר לדמות זאת לכך שעיור צבעים אינו יכול להבין את ההבדל בין ירוק לכחול. בעצם הוא בכלל לא מסוגל להבין מה זה ירוק ומה זה כחול. מה זה צבע?
כאן צריך להוסיף עניין חשוב. ממה שכתבנו עד כאן עלולה להיווצר הרגשה שהיחס בינינו לקב"ה הוא יחס של ריחוק, ניתוק, אין שום אפשרות של קשר שהרי הוא אינסוף ואנחנו בשר ודם.
אבל, אמרו חכמים "במקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה, שם אתה מוצא ענוותנותו". גדולת הקב"ה מתבטאת גם בכך, שהוא מתגלה אלינו כאן, בעולם הזה. הוא לא רק ברא אותו, הוא נתן לנו תורה ומצוות, והוא ממשיך להשגיח עליו. גם במצוות, אפשר להתבונן ולראות עד כמה הן טובות ומתוקות.
המצוות הן "לטוב לנו". אדם שיודע לכבד את בוראו הריהו כל מה שיש בו מקבל משמעות חדשה. כי הוא יודע שהכוחות הטמונים בו אינם 'סתם' כוחות אנושיים, הם כוחות שניתנו לו במיוחד מאת בורא העולם! וממילא הוא יודע שיש להם תפקיד מאת הקדוש ברוך הוא, והוא מתמלא בעוצמות ובמרץ לעשות ולפעול.
המצוות אינן רק טובות, הן גם אמיתיות. זה פשוט אמיתי לכבד את מי שאמר והיה העולם. קידוש שם שמים מביא אותנו לדבוק באמת, לדבוק בקדוש ברוך הוא מקור האמת.
כדי שאור ה' יאיר בעולם, כדי שטובו של ה' יושפע על הכל, צריך שהעולם יהיה מוכן לכך. וזה יקרה כאשר העולם יבין שהוא נברא, וה' בורא. אז הוא יהיה כלי קיבול מוכן לקליטת השפע.
לסיכום: אנחנו לא מתיימרים להבין את הקב"ה, לא מתיימרים להבין למה הוא נתן לנו מצוות. אבל אנחנו מנסים להבין במידת יכולתנו את התגלותו בעולם, עד כמה המצוות הן טובות ומאירות לנו.
חיים טובים!
יעקב, חברים מקשיבים
yaakov@makshivim.org.il
נ.ב: "חברים מקשיבים" כשמו כן הוא: חברים. אנחנו לא עונים בתור סמכות רבנית אלא בתור חברים שזכו ללמוד קצת ורוצים להעביר מה שהם למדו – הלאה. אם מטריד אותך עניין אמינותן וסמכותן של התשובות, אני יכול לומר לך שבאופן כללי יש ביקורת והדרכה צמודה של רבנים על הארגון ופעולותיו.
