מה הקב"ה רוצה מאיתנו?

שלום!
קראתי את שאלתך ואני מקבל את הרושם שממש נורא לך פה בעולם הזה, ואת סובלת בצורה שלא תתואר. האם כך באמת המצב? האם כ"כ רע לך כמו שאת כותבת? האם את לא רואה את כל הטוב שיש בעולם? יצורים נפלאים בטבע, התפתחות טכנולוגית מרשימה, אנשי חסד בעלי מידות, שפע של המצאות וחידושים בכל תחום אפשרי, יופי חיצוני ופנימי של המין האנושי, נהרות ואגמים מרשימים, פלאי תבל עצומים ועוד ועוד, האם כל אלו עוברים נגד עיניך ואת לא מביטה בהם? האם כל אלו דברים קטנים בעיניך?
את צודקת, "על כרחך אתה חי" (מסכת אבות), "נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא" (עירובין י"ג ע"ב). הקב"ה שם אותנו בעולם הזה בלי שביקשנו, והנשמה היתה מעדיפה להשאר למעלה דבוקה למקור שורשה. אך רצה הבורא לשלוח אותה לכאן בכל זאת. מה עליה לעשות עכשיו? ממשיכה הגמרא (שם): "עכשיו שנברא – יפשפש במעשיו וכו'". הנשמה לא ירדה לעולם סתם. יש לה תפקיד. עלינו למצוא את התפקיד ולנסות לממש אותו. ודאי שלעולם לא תוכלי להגיע ל"רמה שלו"- של הקב"ה. אין אדם בעולם שמסוגל להגיע לרמה כזו. את צריכה להגיע לרמה שלך. את צריכה לממש את הפוטנציאל שלך. בעבר זה היה יותר קל. היו נביאים שידעו לומר לכל אחד מה שורש נשמתו ומה תפקידו בעולם. היום זה יותר מסובך, כל אחד צריך להתאמץ כדי למצוא את התפקיד הנכון.
הנקודה היסודית שאנו צריכים להבין כדי שכל השאלות שהעלית לא תהיינה קשות, היא מידת טובו של הקב"ה. אם נבין אותה, נוכל להבין מדוע שם אותנו בעולם הזה, מדוע נתן לנו מצוות, מדוע אנו צריכים להתפלל אליו, ואפילו מדוע יש רע בעולם.
נכון שבמבט שטחי, אנו לא מבינים למה הקב"ה ציווה אותנו בכ"כ הרבה מצוות. מה הוא צריך אותן? או במילים אחרות: האם אנו משחק מחשב שלו? ודאי שלא. הקב"ה הוא הטוב המוחלט. גם הרע שמתגלה פה בעולם הוא טוב ביסודו. "כל מה שעושה הקב"ה – לטובה הוא עושה" כדברי ר' עקיבא, או "גם זו לטובה", כדברי נחום איש גם זו. על ר' עקיבא מסופר (מסכת ברכות דף ס' ע"ב) שהלך לעיר אחת ולא נתנו לו אנשי העיר מקום לישון בלילה. ר' עקיבא לא התרגז, בטח בקב"ה ואמר: "כל מה שעושה הקב"ה – לטובה", ופשוט הלך לישון מחוץ לעיר. כל מה שהיה לו זה נר אחד, תרנגול וחמור. באה רוח וכיבתה את הנר, בא חתול ואכל את התרנגול, בא אריה וטרף את החמור. ר' עקיבא לא נכנס לתיסכול ולא איבד את אשתונותיו, רק אמר: "כל מה שעושה הקב"ה – לטובה"… בלילה בא הגייס של המלך ולקח בשבי את כל העיר. כולם, חוץ מר' עקיבא… אמר ר' עקיבא: "הכל לטובה! אם הנר לא היה כבה, הגייס היה רואה אותי, אם היו נשארים לי התרנגול והחמור, הגייס היה שומע אותם ובא לשבות גם אותי!". ר' עקיבא ידע להביט על המצב בהסתכלות כוללת יותר, רחבה ומקיפה יותר, לא רק על הצער הפרטי שהיה לו.
נכון שיש רע בעולם, אבל עלינו להאמין ולהבין שהכל לטובה. אין אנו יודעים איך הקב"ה מנהיג את עולמו. אין לנו תפיסה בדרכי פעולותיו. אך עלינו להאמין שמכל רע תצמח תועלת שאין אנו יכולים להכיר בה כרגע. זו עבודת גדולה. להתעלות מעל הפרטיות המצומצמת ולנסות להביט במבט כולל ונרחב יותר (כך כותב הרב קוק ב"עין איה").
לשם מה ברא אותנו הקב"ה? הרי הרבה יותר טוב לנשמה למעלה? אחת התשובות הידועות היא שגם זה מצד טובו של הקב"ה. כשהנשמה מחוץ לגוף היא סטטית- נמצאת במקום קבוע, לא יכולה להתקדם. כאן יש לה אפשרות לקיים מצוות. הדרגה של הנשמה עולה ועולה, השכר שלה יהיה דביקות נפלאה בריבונו של עולם, דביקות במקור שורשה. השכר שתקבל הנשמה לא יהיה מתוך בושה, כעני שמקבל מתנת חינם, אלא מתוך עמל ויגיעה. הנשמה גדולה יותר מהמלאכים. מדוע? משום שיש לה את האפשרות להתקדם, אפשרות שאין למלאכים. המצוות לא נועדו בשביל הקב"ה! הוא לא צריך את המצוות שלנו! הן אך ורק בשבילנו ולטובתנו. אין אנו רואים את התועלת, משום שהגוף מכסה על הנשמה. הגוף מושך מטה, הנשמה מושכת מעלה. את ההנאות הגשמיות את מרגישה טוב מאוד אך את ההנאה של הנשמה מהתפילה את לא מרגישה. מדוע לא? כיצד מרגישים את ההנאה של הנשמה? יש ללמוד הרבה אמונה. יש להבין את תפקידנו בעולם, את מטרתנו, את מגמתנו, להבין למי אנו עובדים, לשם מה, מה התועלת שתצא. כל זה יש ללמוד מתוך ספרים העוסקים בנקודות רבות מעלה אלו. כוזרי, רמח"ל, מהר"ל, הרמב"ם, הרב קוק ועוד. את כולם ללמוד, שלב אחרי שלב, בקביעות ובהתמדה.
הקב"ה הוא הטוב המוחלט. כתבת שאת לא רואה את זה. יש להתעלות מעל המבט המצומצם הפרטי שלנו. איך עושים זאת? ע"י לימוד אמונה בגדלות. ע"י התעקשות על האמת שאת מנסה לברר.
יישר כוחך ובהצלחה!
איתי, חברים מקשיבים
נ.ב. אם יש לך עוד שאלות לתוספת בירור, או שהתשובה לא סיפקה אותך, את מוזמנת לפנות אלינו שוב.