מה עושים אחרי נפילה?

שאלת הגולש

שלום! יש לי כמה בעיות ושאלות…
אני בכיתה ט'. הסיפור שלי מתחיל לפני כמה שנים… בחופש הגדול אחרי כיתה ו' ההורים שלי נסעו אם עוד זוג חברים לחופשה בחו"ל. אנחנו (הילדים) נשארנו וישנו אצל משפחה אחרת. אח שלי הגדול היה אז בסוף י"א הוא נשאר לבד בבית. בשבת הוא הזמין חברים. אחרי שההורים שלי חזרו, כמה שבועות אח"כ, "גיליתי" כמה תמונות לא צנועות שהיו שמורות במחשב. ואחי הקטן היה בחדר וגם הוא ראה… אמרתי לו שלא יגיד להורים שלי משהו ושאני אדבר אם אחי הגדול ואגיד לו למחוק את זה. אח שלי הקטן לא הקשיב לי ואמר לאמא שלי… כאשר אחי הגדול הגיע הביתה אמא שלי אמרה לו שימחוק את הכל והיא לא רוצה לשמוע על עוד מקרים כאלה. אח שלי אמר לה שזה כנראה החברים שהיו אצלו באותה שבת, הוא בעצם שיקר לאמא שלי. אחרי כמה ימים סתם פתחתי תיקיות והסתכלתי בתמונות חמודות שיש במחשב, עד שניכנסתי לתיקיה שהיו בא תמונות וסרטים. ואני חשבתי לעצמי "איזה יופי יש לאי הגדול סרטים במחשב והוא לא אמר לי?!" ולחצתי על אחד מהם… וראיתי משהו אסור… אבל לצערי הרב לא יכולתי לעצור את עצמי… והמשכתי להסתכל… ופתאום ראיתי שבכל מה שאני פותחת אפשר לראות איפה הייתי ב"התחל" מהר הסתכלתי בתמונות אחרות שלא ידעו שראיתי את זה… והלכתי מהמחשב היתה לי הרגשה מגעילה…
אחרי כמה ימים הרגשתי דחף לראות שוב ועשיתי את זה שוב… ואחרי כמה ימים הגשתי את אותה הרגשה ויכנסתי שוב אבל הפעם אח שלי הגדול חזר הביתה ואני לא ידעתי שהוא חוזר… מהר יצאתי מהכל והתחלתי להסתכל בתמונות אחרות כדי שב"התחל" לא יראו איזה מסמכים פתחתי… ואח שלי אמר לי שהוא רוצה את המחשב, ואני אמרתי לו שעוד מעט אני אתן לו… והוא אמר שהוא צריך לדקה וזהו… נתתי לו את המחשב בתקווה גדולה שב"התחל" יש רק את התמונות "הטובות" וזה לא מה שהיה… אחי ראה מה ה"דברים" שראיתי. ואני לא ידעתי מה לעשות אם עצמי… ואמרתי לעצמי "שזהו אני לא עושה דבר כזה יותר" אחרי כמה זמן שאלתי את אח שלי אם הוא מספר את מה שהיה לחברים שלו והוא ענה לי שכן. ואז באמת לא ידעתי מה לעשות… זה ממש לא נעים לדעת שעוד אנשים יודעים… כל החופש שלי "התבזבז" על בכי עם עצמי וחוסר יציאה מהבית…
וכשהתחלתי את כיתה ז' החלטתי שאני צריכה לקחת על עצמי מצווה והמצווה היתה "לשמור נגיעה", ועמדתי בזה שנה וחצי כמו שצריך. לא שעכשיו אני נו

תשובה

שלום רינת!

כל הכבוד לך. את עושה דברים שהרבה בני נוער עושים – להסתכל על דברים אסורים. אבל בניגוד להרבה אחרים – לך זה כואב ואיכפת, ואת מנסה לשנות את זה. רק צריך לא לעבור גבול דק. להשתדל להשתפר – כן. להישבר ולהתייאש מזה – לא. יש פסוק שאומר, "שבע ייפול צדיק וקם". צדיק הוא לא אחד שאף פעם לא נופל. אלא – מי שקם אחרי הנפילות. גם את, אחרי שאת נופלת בנושא הסרטים והתמונות – מנסה לקום. אל תתייאשי, תמיד תמשיכי לנסות.
הרצון שלך לשפר הוא בעצמו בעל ערך גדול, הוא בעצמו מאוד משמח את ה'!!! תזכרי את זה תמיד!
ועכשיו, איך עושים את זה? איך מגשימים את הרצון במציאות?

חשבתי על כמה נקודות חוץ מהכלל הגדול של "עבודה עצמית", ותבדקי אם משהו מתוך זה מתאים לך. אפשרות אחת היא לדבר שיחה גלויה עם אחיך הגדול. תנצלי את זה שהוא ממילא יודע שאת מסתכלת לפעמים בדברים האלו. תגידי לו מה שאמרת לי, כמה צער זה גורם לך, כמה בכי… תבקשי ממנו שייקח אחריות בתור אח גדול ויעזור לך. שיימחק את הדברים האלה, ואם הוא לא מסוגל בלעדיהם – שיראה אצל חברים. אם גם לזה הוא לא מוכן, שיעשה לך כניסה נפרדת למחשב, שייכנס לאתרים שלו עם קוד סודי שרק הוא ידע, וכדומה. אפשר גם לשוחח עם ההורים והם ידאגו לעשות חסימה, אבל נראה לי שעדיף לנסות קודם את האפשרות הראשונה. להתבייש אנחנו צריכים מה', לא מהאח ולא מהחברים שלן,שהם יתביישו שהם מקלקלים לך!!! שהם התחילו להכניס הביתה דברים כאלו.
יכול להיות שכאשר שתתני לו הרגשה שהוא אחראי גם עלייך, זה יגרום לו לתפוס את עצמו ולהתבגר. ואולי זו המטרה שבגללה סובבו משמים את זה שתהיי מעורבת בעניין, שבזכותך תצילי גם אחרים – מי יודע?
כתבת שהשנה את פחות צדיקה מאשר בכיתה ח'. דעי לך שלכולנו יש תקופות של יותר חוזק או יותר חולשה. העיקר הוא לנסות להתקדם ולא לבכות על המצב. כדי לראות את הטוב שבחיים, אני מציעה לך לקחת פנקס או מחברת ולכתוב שם כל יום שלושה דברים טובים שקרו לך או שראית סביבך. מהר מאוד זה משפיע, ומתחילים לראות צדדים טובים והרבה סייעתא דשמיא. זה מאוד מחזק את הקשר לקב"ה. מניסיון.
ממש יפה שאת חושבת על התחזקות. על לקיחת עוד מצווה להקפיד בה. כדאי לקחת משהו שאינו קשה עבורך, ומשם לעשות עוד צעד ועוד צעד קדימה – כל פעם צעדים קטנים. יש לך איזו חברה שאת יכולה לדבר איתה על הדברים האלו? על אברהם אמרו חז"ל שהוא נקרא העברי, כי הוא היה מעבר אחד וכל העולם מעבר אחר. זה מצב ממש קשה. כדאי להתקרב למישהי שיש גם לה שאיפות בתחום הדתי – ולחזק זו את זו. לדבר על מה שקיבלתן על עצמכן, ללמוד בחברותא בשבתות וללכת ביחד לשיעורים תורניים, אם יש כאילו באזור.

בהצלחה! ואת מוזמנת להמשיך בקשר –

טל, חברים מקשיבים.

יד בסיון התשסד

קרא עוד..